קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

Entries for the 'ב' Category

ברגר חיים4.7.1915 - 14.3.2008

בן-שאול חנה24.10.1905 - 13.1.1997

בן-שאול חנה

קשה להספיד את חנה. קשה למצוא מילים. אולי טוב להיעזר במילותיה של המשוררת זלדה, כדי לומר דבר על שנותיה האחרונות של חנה ובטרם נספר מעט על עברה:

 

"כך עוברים הימים

כך שנים עוברות.

דוק של זיו יכסה יסורים, אזלת-יד,

משוגות...

כשאמות-

יפרום אלהים רקמתי

המשך המאמר...

ברקוביץ (ארד) רוני

רוני... רוני...

רוני של התלתלים...עם הקרחת המוסתרת לעיתים עם הבנדנה... עם הצעיפים הצבעוניים... עם הגופיות...  צובעת מלאכים של גבס בזהב במדרגות..

רוני של הדלת הורודה עם הסברסים, ושלט גדול "ברוכים הבאים" מחייך לקראתם.. רוני מצלמת רימונים...ו"שנות טובות" של כל המשפחה, ושולחת לשכנים שיתלו על המקרר.. צובעת מדפים בכחול.. מטפלת בגינה הקטנה והפורחת.. כל צמח זוכה לכמה מילים שלה.. מבייש את הקוצים ב"חלק שלנו".

המשך המאמר...

בראון פסיה10.10.1915 - 23.3.1998

בר-יוסף זהבה28.11.1921 - 11.11.1996

בר און מינה15.1.1921 - 10.1.2014

בר און מינה

אני נפרד היום מאימא. זוגתי וילדי נפרדים מסבתא מיוחדת במינה. קרובי המשפחה נפרדים ממי שהייתה ציר מרכזי של כל הקשרים המשפחתיים. כל החברים שהתאספו כאן היום נפרדים, כל אחד, ממשהו שהכירו ואהבו בך.

הפרידה הזאת, גם כשמגיעה בשיבה טובה ומבורכת, היא תמיד כואבת וקשה.

נולַדְת בעיירה קטנה במזרח פולין, בתקופה של בין המלחמות, למשפחה של רבנים  ומלומדים. ללימודי התיכון שלחו אותך לעיר הגדולה, ללמוד בעברית בגימנסיה העברית בביאליסטוק. אבא שלך – סבא שלי – היה בין הבודדים

המשך המאמר...

בר און אבנר17.7.1921 - 27.5.2005

בר און אבנר

על הקבר של אבנר                                                                                       28.5.2002

התאספנו כאן היום להיפרד מחבר, אדם שקט וצנוע, חושב ומתחשב, חרוץ ופעיל, ובכל זאת, נכבה אל הכלים, אך קודם כל חבר, חבר לדרך המשותפת שלנו מזה 60 שנה, חבר קיבוץ שורשי, חבר לעבודה, חבר לקבוצתנו, שכן, ויחד עם מינה, חבר ותומך אישי.

אבנר נולד בברלין ב- 17 ליולי 1921 כבן לזוג הורים עובדים ליברליים בהשקפתם. הוא התחנך וגדל בסביבה משפחתית טיפוסית יהודית-גרמנית.

את ראשית חינוכו קיבל בבית ספר יסודי רגיל, אך הודות לציונים טובים, התקבל להמשך לימודיו בגימנסיה יוקרתית מאד. בהיותו בן 11 הציע לו נער קצת יותר מבוגר ממנו,

המשך המאמר...

בן-שלום גדעון19.12.1930 - 21.12.1996

בן-שלום גדעון

גדעון, חבר טוב שלנו,

הרשה נא לי גדעון לכנות אותך "גדעון חברי הטוב", גם אם רחקנו בנסיבות החיים להיות שכנים של חולין. הרשה נא לי לשוחח מעט אודותיך, ואנא חדל מן החיוך, ספק מעודד ושובב – "ספרי, ספרי!" וספק מניד ראש ואירוני ומוסיף תנועת יד עייפה – "וכי מה יש כבר לספר"...

הכרתי את גדעון כשהצטרף אלינו לפני שנים רבות, בבואו מקיבוץ נחשון להקים משפחה עם רותי. עד מהרה נודע לי כי באנו מ"תבנית נוף מולדת" דומה: גדעון בא מבין עצי הפרדס האינסופי, המנוקד זהוב, שסביב פתח-תקווה. הוא בא מן השלווה, והאיום בצידה,

המשך המאמר...

בוסתנאי שרה10.3.1910 - 15.12.1993

בוסתנאי שרה

שרה יקרה,

יום שטוף שמש בחודש דצמבר

לא אל תדאגי לנו, לא קר כאן בחוץ – ולא יורד גשם. הלא בשום פנים לא היית מסכימה שנרטב בגללך... כזו הייתה שרה שלנו. סמל הצניעות סמל החריצות, כמעט נכנעת. לא העזת להפריע לאיש, לבקש עזרה – וכשעשית זאת מחוסר ברירה, הרגשת אשמה.

את שרה הכרתי בהיותי חדשה במעברות, במטבח הילדים. בימים ההם, מטבח הילדים היה מרכז עצבים – שם הכינו דייסה ומזון לתינוקות, דיאטה לכל ילד נצרך, מנות אחרונות.

המשך המאמר...

בן-אברהם ברכה25.10.1906 - 6.1.1991

בר-ניר יעקב10.10.1908 - 2.1.1990

בר-יוסף דב10.11.1922 - 22.12.1990

בר-יוסף דב

דברים על קברו של דב

קשה לתפוס שדב הלך מאיתנו דמותו היתה חיונית ונוכחותו מורגשת בכל.

היה שקט וצנוע ועשה את עבודתו בצורה מדויקת, מושלמת, פעמים רבות אמרנו לו ואמרנו לעצמנו "זה האדם הנכון במקום הנכון" – ואכן כך הוא היה.

כל חומרי הגלם והמוצרים הגיעו בזמן לבדיקה ודב זכר, וידע תמיד היכן מונח כל דבר. במשך הזמן הרב שדב עבד במעמדה הכרנו ואהבנו אותו. הוא היה איש שיחה נעים ובעל הומור, מוכן למלא כל בקשה בפנים מאירות.

המשך המאמר...

בר-ניר חנה18.10.1910 - 25.7.1992

בר-ניר חנה

חנה בר-ניר

יסוריה הפיזיים והנפשיים היו קשים מנשוא ובאין שביב של תקווה – לא עמדו לה כוחותיה והיא ויתרה על המלחמה למען החיים.

שנות הסבל הנוראות הללו אינן יכולות לקחת ממני את אימי של ימי ילדותי, נערותי ובחרותי. אמא אצילה ברוחה, אמא של ערכי מוסר כה גבוהים – שלעולם לא נגיע שמה...  אמא אהבה את הספר, אהבה את הלימוד, אהבה את השיחה.

המשך המאמר...

בן-שאול פנקו (פנחס)

דברים ליד קברו של פינקו שלנו

הנה הלך מאתנו חברנו פינקו, מתוך הרגשה של בריאות ויכולת. הלך ללא רמז וללא אזהרה על הסוף הקרב. כך לפני שבוע שוחחנו על חגיגות יובל ה-50 של קיבוץ שער העמקים, ונזכרנו בתקופה בה היינו חברים שם.

פינקו לקח על עצמו לנסות לארגן את נסיעתנו לחגיגות היובל ולהודיע על כך גם לי. את התשובה כבר לא קיבלתי.

מאז פטירתה של פנינה נשאר פינקו בודד, בין ארבעה כתלים, אך הקשר האמיץ בינו לבין בנותיו, חתניו ונכדיו, החמימות המשפחתית שעפפה אותו נתנו טעם נוסף לחייו.

המשך המאמר...

בן-שאול חביבה27.1.1932 - 7.3.1985

בורגניכט יעקב11.1.1928 - 22.8.2013

בורגניכט יעקב

כואב הלב לשמע פטירתו של יעקב בורגניכט ז"ל.

דמותו השקטה מצטיירת לפני: הולך בשבילי הקבוץ, חבוש בכובע הקסקט שלו ונשען על מקלו. צועד ולא מוותר, נחוש בליבו לא להיכנע לתחלואי הגוף, לא להישמע לתקתוק השעון המחשב את הסוף. כמו אז, כששעון הצורר הנאצי קצב את חייו באכזריות אך הוא שרד בדרכו השקטה והנחושה.

בשנת 1979 הגיע אלינו יעקב מקבוץ מגידו והצטרף למשפחתה הגדולה של מיצי וסרמן. 

המשך המאמר...

בורשטיין יואב6.11.1923 - 11.11.2011

בורשטיין יואב

יואב ידידי היקר.....

 

75 שנה הלכנו יחד לאורך כל הדרך .

זה התחיל בברלין. גרנו באותו הרחוב. אתה בבית שמספרו 64 ואני  ב -  70.  אני בקומה רביעית ואתה בקומה ראשונה מעל בית המרזח שהיה גם סניף של המפלגה הנאצית. באחת משיחותינו ספרת לי שפעם הייתה שם חגיגה. הנאצים רצו להוציא מחלון דירתכם את דגל צלב הקרס אבל לאחר שגילו שאתם יהודים ויתרו על הרעיון.  עם התגברות האנטישמיות בגרמניה נאלצתי לעזוב את בית הספר הלא יהודי בו למדתי ולעבור לבית ספר יהודי. בבית ספר זה אתה למדת מכיתה א'  ושם נפגשו למעשה דרכינו. למדנו באותה הכיתה ומאז לא נפרדנו. עד היום.

            בהשפעת החבורה שלך, יואב, עברתי מתנועת מכבי הצעיר לתנועת הנוער השומר הצעיר. היינו באותה הקבוצה. עברנו ביחד עוד תלאות לא מעטות כמו גירוש יהודים פולנים מגרמניה (אוקטובר 1938). כיוון שאני הייתי נתין פולני והייתי מועמד לגירוש הסתתרתי בבית משפחתך.

המשך המאמר...

ברגר רות8.4.1916 - 26.9.2011

ברגר רות

אימא אהובה, 

נולדת בגרמניה ב-1916 ערב מלחמת העולם הראשונה למשפחה עשירה. סביבך היו מטפלות, מורות למחול ומכונית גדולה עם נהג. כל זה במרכז העשיר של ברלין. 

עם התחזקות הנאצים העסקים ירדו והמשפחה נדדה למזרח ברלין. לצורך פרנסה, פתחה אימך מסעדה בסלון הבית.  השומר הצעיר היה בית ותקווה כאחד. שם נפגשת עם אבא.  

אימא קיבלה סרטיפיקט לעלות לפלשתינה אבל החליטה להמשיך בהדרכת נוער בהשומר הצעיר. רק כאשר סבא נדרש לארגון ההגנה בהיותו מכשירן אימא ויתרה על הסרטיפיקט שלה לטובת אחרים, הם נישאו ועלו לארץ. 

המשך המאמר...

בוסתנאי משה23.12.1908 - 23.7.1984

בן-שאול ביביק (דב)15.9.1904 - 12.8.1983

בן-אברהם דוד19.4.1906 - 30.9.1982

בראון טוביה16.9.1912 - 11.9.1980

בן-כהן סוניה12.12.1910 - 18.8.1978

בן-יוסף אלחנן3.4.1924 - 9.8.1973

בן-שאול פנינה11.11.1910 - 13.12.1972

בן-כהן צבי20.9.1904 - 31.12.1961

בר-ניר גדעון ("גידי")
בן יעקב וחנה, חברי קיבוץ מעברות. נולד ביום י"ט בשבט תש"ג (25.1.1943) בקיבוץ. היה בין התלמידים המצטיינים בלימודיהם עד אשר סיים את י"ב הכיתות של בית הספר. השתייך ל"קן" השומרי. היה ישר בדיבור ובמעשה, רחוק מאמירה שבספק ודבריו נאמרו תמיד בפשטות, מתוך בהירות השכל והמחשבה. בעל כושר שיפוט היה ולבו היה רגיש לאדם, לנוף, לצבע ולצליל. זהיר וצנוע בהבעת דעה. גויס לצה"ל והגיע לדרגת סגן. היה קצין אהוב על פיקודיו וחבריו לקצונה, מכובד על הכל ללא קבלת סמכות מטעם אלא בגלל הליכותיו הנעימות וסמכותו הפנימית. עם שובו מ...

המשך המאמר...