קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

Entries for the 'נפטרים (כללי)' Category

ריכטר אופליה3.1.1923 - 24.2.2016

ריכטר אופליה

אופליה ריכטר – דברים לזכרה

אופליה יקרה. כמה לא צפוי.... קשה לדבר עלייך בזמן עבר. תמיד כל-כך חיונית, חייכנית, מלאת שמחת-חיים, מאירת פנים וכל-כך משמעותית לכל-כך הרבה אנשים.

אופליה נולדה ב-3.1.1923. היא הייתה בת בכורה לשני אחים (אח ואחות שעדיין חיים בארגנטינה), בעיירה אנדור שבצפון פולין. באותם זמנים לא היו שם לא חשמל ולא מים זורמים. אביה של אופליה, אהרון קוּנסְט (שפירושו בגרמנית: אומנות) היה נגר. אמה של אופליה, מינה, הייתה עקרת בית. אופליה למדה בבית-ספר שבו למדו גם עברית. הייתה שם קהילה יהודית פעילה.

המשך המאמר...

גרינבלט לני1.6.1940 - 4.2.2016

גרינבלט לני

לני שלנו

בלתי נתפס לקשור אישה כל-כך יפה, חיונית, חייכנית, מלאת אופטימיות ושמחה - למוות. אין איש שלא זוכר את לני כאישה פעילה, ספורטאית, רקדנית ומלאת חיים.

לני נולדה למשפחת דריסק באמסטרדם ב-1 ביוני 1940. אביה ארי היה עובד תעשיה ואימה קורי, שהיתה אחות ל-7 אחים מתאגרפים, עבדה אז בבית הקפה של סבתה של לני. מאוחר יותר עבדה שנים רבות כגננת ולאחר מכן כתופרת תלבושות בתיאטרון חשוב באמסטרדם.

את שנות המלחמה עברה המשפחה באמסטרדם. לני גדלה בבית נוצרי. בזמן התיכון למדה בלט והמשיכה והשלימה את לימודיה באקדמיה למחול. היא עסקה במחול באופן מקצועי כמורה לבלט.

המשך המאמר...

קורת מנשה8.8.1924 - 30.12.2015

קורת מנשה

מנשה קורת – דברים לזכרו                                                   

מנשה קורת נולד בברלין גרמניה ב- 8.8.1924 בשם ורנר קרוטושין. הוא היה בן יחיד. אביו, אלברט, היה סוחר בתעשיה הכבדה. אימו קטה שלזינגר היתה מזכירה.

היא עלתה ארצה ב- 1952 וחיה לצד בנה היחיד, מנשה, כמעט 30 שנה, עד מותה בשנת 1981.

מנשה למד בגרמניה בתיכון, וממש על סיפה של המלחמה, כמעט לפני שהיה כבר מאוחר מדי, עזבה המשפחה לצ'ילה ופתחה שם בחיים חדשים.

המשך המאמר...

דיין רפאל8.2.1925 - 14.11.2015

דיין רפאל

הספד לרפאל דיין

רפאל דיין נולד בפולין למשפחת ריכטר, להוריו משה ורחל ולאחיו מטיאס.

בשנת 1933 עברה המשפחה לבואנוס איירס שבארגנטינה. שם בשנת 1941 הצטרף רפאל לתנועת השומר הצעיר. ב-1947 עלה לארץ עם הגרעין, הַיְשֵׁר לקבוץ נגבה. בנגבה, בקרבות מלחמת השחרור, נפצע ברגלו. בשנת 1949, אחרי תקופת החלמה, הגיע עם הגרעין למעברות. ב-1950 הצטרף עם עוד מספר אנשים מארגנטינה לגרעין שהיה מיועד להקמת קבוץ געש. הוא נשאר שם כשנתיים ובסופן חזר למעברות, בעקבות אהבתו לנועה. הם נישאו ונולדו להם שני בנים: גיל ואיתי.

המשך המאמר...

קידר איתן13.6.1935 - 17.10.2015

קידר איתן

פרידה מאיתן קידר

איתן חברי, הרשה לי לספּוד לך, הרשה לסגור פרק חיים משותף של 65 שנים – ביחד עלינו ארצה עם קום מדינת ישראל, ביחד התחנכנו על-ידי מיטב חברי מעברות, ביחד נִישֵׁאנוּ וגידלנו משפחות, ביחד יצאנו למלחמות, ובצוותא ישבנו שני הזוגות, בשמחה ובצער עמוק, לשוחח, לתת לִגווָני הגוָונים של כל אישיות מאיתנו לבוא על בִּיטוּיַם.

איתן קידר, שמו המקורי – וולטר שוורץ, בן למקס וצציליה ואח לליצי בבית יצחק, נולד ב-1935 בצ'כוסלובקיה.  במלחמת העולם השנייה נשלח אביו למחנה הריכוז טרייזינשטאט, ואִילו אמו נשארה לגונן על שני ילדיה מפני קלגסים גרמניים, שעסקו בצֵיד יהודים.

המשך המאמר...

לוי יהודה23.1.1923 - 9.7.2015

לוי יהודה

יהודה לוי איננו,

בתדהמה קיבלנו את הידיעה על מותו של יהודה. המשפחה, החברים אשר על הבריאות והרווחה, בוודאי התמודדו הרבה עם קשיי הזמן האחרון. אולם אנו, ידידיו הרבים, עומדים נדהמים וכואבים מאד לנוכח הידיעה. האם לא נפגוש בו עוד ליד הקלנועית שלו בפתח חדר-האוכל? האם לא ישתף אותנו עוד בעומק מחשבותיו? מחשבות כה מורכבות, שנוסחו בפשטות? ואיך ניפרד מן ההומור של יהודה, שאין חקר לו?

המשך המאמר...

קליינהאוז אילנה5.6.1926 - 12.5.2015

קליינהאוז אילנה

אימא שלי – אימא שלנו

הייתי עדה לנשימתך ולדופק ליבך האחרונים. אֶת הידיעה על מחלתך הקשה קיבלת בגבורה עילאית. הרבה סבל  עבר עלייך בשלוש השנים האחרונות ואת נשארת אצילה, גאה, חזקה נפשית ומטופחת.

רצית לחיות כי אהבת אותנו ולא רצית להיפרד. גם לא רצית לצער ולהכאיב לנו – עד שכלו כוחותייך. היו בך תכונות פשוטות וטבעיות שאנשים מחפשים שנים רבות בארצות רחוקות. היו בך שקט ורוגע ושלווה והרמוניה, שידעת להקרין עלינו ועל סביבתך הרחבה יותר.

המשך המאמר...

לוי רות19.3.1922 - 1.1.2015

לוי רות

סבתא יקרה,

כמעט בלתי אפשרי לי להאמין שאת אינך...

הרי רק לפני כשבועיים, לאחר שנפלת בביתך באנו לבקרך ולמרות שמאוד סבלת נראה היה שלרגע השמחה לבואנו התגברה על הכאב... הביקורים עם הנינים העלו בכל פעם מחדש חיוך על פנייך ורוממו את רוחך.

המשך המאמר...

ארד אבנר22.12.1933 - 27.7.2014

ארד אבנר
אבנר ארד נולד ב- 22.12.1933 בעפולה, אח בכור לחיים. הוריהם לואיזה ואליעזר ארדיטי היו ממקימי הקבוץ.                                                                                                                  
כילד צעיר נמשך אבנר אל הטבע וחתר לגלות את סודותיו . הוא קיפץ לכל עבר וטיפס לכל מקום אפשרי ולעזאזל הפחד... בנערותו אהב במיוחד את שיעורי הטבע עם בומי. ביחד הם חרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה ולמדו לנשום את הטבע ואת הים.                                                      

המשך המאמר...

רון מצה6.1.1909 - 29.12.2002

רון מצה

כמה מילים על מצה, השותפה לעבודה.

דור בא ודור הולך ומסתבר שרק שלושה חברים בצוות הנהלתה חשבונות של היום זכו לעבוד עם מצה. זכו, כי להיות בצוות עם מצה הייתה זכייה. עשרות שנים היא הייתה באה בעקביות כל יום וממלאת בנאמנות את תפקיד מזכירת הגזבר, שהתחלפו לידה מדי שנתיים. אך מצה ידעה להתאים את עצמה לכל גזבר שנבחר והשתדלה להקל עליו בכל המובנים. זאת כמובן ללא לימודים באוניברסיטה, אך הודות לשכל בריא ותפיסה מהירה.

המשך המאמר...

אגוזי נעמי11.7.1913 - 10.3.1999

אגוזי נעמי

סבתא נעמי אגוזי

סבתא נעמי נולדה בשנת 1913 בצ'כוסלובקיה בעיירה קטנה ליד גבול הונגריה. במלחמת העולם הראשונה נשרפה העיירה ע"י הגרמנים, אז עברה משפחתה לגור בבודפשט (בירת הונגריה). בצ'כוסלובקיה, משפחתה של סבתא הייתה משפחה דתית אדוקה ועם בריחתה להונגריה הפכה למסורתית.

אביה של סבתא למד בישיבה, הצליח בעסקו כשען ואף תיקן שעונים בחצר המלך.

המשך המאמר...

ברגר חיים4.7.1915 - 14.3.2008

שלג דבורה1.10.1935 - 8.9.2007

וילק (ישעיהו) שי10.7.1946 - 14.9.1999

קלי נעמי2.3.1912 - 7.4.2001

קלי נעמי

לנעמי

לנעמי – אמא שלי.

שישים ואחת שנה היינו יחד, את הבאת אותי לעולם,

לעולם לא אדע מה הביא אתכם. אותך ואת אבא שלי להוליד אותי, מעשה אהבה חולף, או שבאמת חלמתם להקים משפחה, אף פעם לא דיברנו על כך ומן הסתם גם לא נדבר.

חייך היו קשים, לא היית מרוצה מכל מה שקרה לך,

ניסית לשפר, לשנות, ללמוד, ליצור, אבל כל דבר היה על קצה המזלג, אבל חלמת על עוד ועוד ועוד...

 

המשך המאמר...

רון שמחה29.6.1903 - 16.12.2000

רון שמחה

שמחה נולד ב- 28.6.1903  במישקולץ, הונגריה למשפחה יהודית לא דתיה אבל מסורתית. בית ספר יסודי למד בבית ספר של הקהילה היהודית. את התיכון גמר בבית ספר קטולי בשנת 1920. כדי לעזור בפרנסת המשפחה החל ללמוד נגרות בתור שוליה.

בערך באותה תקופה הצטרף לתנועה ציונית בשם בריסיה שהייתה קיימת במישקולץ ואף יצא להכשרה חקלאית אצל חוואי שגידל פירות שונים.

המשך המאמר...

כתר פסיה24.4.1925 - 19.4.2007

כתר פסיה

פסיה איננה

שתי המילים האלה לא נתפסות ביחד, אצלי בזיכרון נשארה פסיה החרוצה ואשת ההומור הטוב. הרבה שנים הלכנו יחד, ראשית גידלנו את ילדנו. יחד היא את הבת האחרונה, אני את בני הבכור.

בהמשך גרנו בשכנות טובה כמה שנים בשיכון הותיקים הראשון שלנו. לא זכור לי שאי פעם היו בינינו אי הבנות, היתה שכנות למופת. בחלוף השנים עבדנו יחד במטבח. פסיה היתה חרוצה מאד וזריזה והיתה לא תבונת כפיים, איתה אי אפשר היה להתחרות בהספק.

המשך המאמר...

אילן ירדנה23.7.1914 - 28.8.2004

חפרי (אליהו) איליץ'10.6.1913 - 30.10.2003

חפרי (אליהו) איליץ'

אליהו (איליץ') חפרי

במילות ההספד שלו לאסתר חפרי ז"ל, חברתו לחיים, ביטא איליץ' חברנו את תמצית הווייתו בימי חייו, כשכתב: "היות וקשה לי לדבר, אכתוב מספר מילים. היינו ביחד בטוב וברע כשישים שנה, אך בסופו של דבר, זוכר אני את האושר. לא התלוננו על כלום, כי בסופו של דבר היה טוב... אני מסיים... לא כדאי להרבות במילים". אכן היה זה סיכום אופייני, חסכני מאד במילים, של אדם שפעל ועשה רבות, ולכבוד יהא לנו להזכיר את הצמתים העיקריים והמשמעותיים של חייו:

המשך המאמר...

נובלמן מיכל6.6.1946 - 26.9.2003

נובלמן מיכל

דברים על קברה של מיכל נובלמן ז"ל

לכולכם, שבאתם לכבד את אמא בטיול האחרון שלה. רצינו לספר לכם על השבוע האחרון שעבר עלינו. בדיוק לפני שבוע נכנסה אמא ל"מלון 5 כוכבים" כדבריה, והזדרזה לדווח לכל חברותיה על התמקמותה. ובא הפרופסור לקבל את פניה, נשק את ידה ובירך אותה בברכת "ברוכה הבאה", ויותר מכך אמא לא ביקשה – רק חום, אהבה, קבלה ונתינה, מקום מופלא למצוא בו שלוות נפש אחרונה. היא שמחה כל כך להיכנס למקום בו תוכל סוף סוף למצוא את השקט והשלווה שאבדו אי שם בחצי השנה האחרונה. מקום בו בטחה, בו ידעה שתוגש לה כל תמיכה וההקלה, הרגיעה והשקט להם יחלה.

המשך המאמר...

חפרי אסתר28.8.1922 - 25.11.2002

חפרי אסתר

אסתר – שלום לך – בפעם האחרונה!

לפני כמעט 64 שנים אביך הביא אותך לתחנת הרכבת במינכן, הצטרפת לקבוצה שלנו, ומאז דרכינו לא נפרדו.

יחד עברנו את הפרידה הקשה מההורים ואנחנו למעשה עדיין ילדים בני 16; יחד הגענו למעברות – אל הבלתי ידוע. הדרך של שתינו נמשכה באותו המסלול, כל אחת לפי הנתונים שלה – אבל תמיד אחת ליד השניה. באותו היום התחתנו, יחד גידלנו את שלושת ילדינו, כאשר בתינו היו אכסניה והיינו יד עוזרת בהמשך כל השנים – אחת לשניה.

המשך המאמר...

גרינבלט גיטה17.12.1909 - 6.2.2000

גרינבלט גיטה

לסבתא גיטה

לפני כמה שנים, בתקופה שהיינו קרובות ואת נהגת לספר לי המון על עברך, משפחתך וחברותייך – אמרת שאת רוצה שאני אספר עלייך. בזמנו, זה נראה כל כך רחוק ולא מתאים... ואת כבר כל כך רצית להגיע לרגע...

משך שעות וימים סיפרת על בית הורייך, על הגימנסיה העברית, איך היית תלמידה מצטיינת ונתת שיעורי עזר. סיפרת על שהותך בקיבוץ בית זרע ועל הפרידה מכל חברייך, כשעברת למעברות. סיפרת על השליחות בחו"ל.

המשך המאמר...

שלג גבריאל10.7.1922 - 2.5.2000

טחנאי מרים20.10.1923 - 10.7.1987

טחנאי מרים

מרים נולדה בשנת 1923, בברלין, למשפחה מתבוללת. בזכרונותיה סיפרה על האירוניה שבגורל סבה, שהיה קצין בצבא גרמניה במלחמת-העולם הראשונה, אך סבל בגלל שמו – "איציק"... עד שהמיר אותו ל"רוהמן". המשפחה היתה אמידה, מסחר תבואות, אך כבר בגיל 10 נפרדו הוריה. מרים נשארה עם אחותה אצל אימן, העובדת הסוציאלית. היה זה ב- 1933 עם עלות היטלר לשלטון...

המשך המאמר...

שופן צבי21.7.1906 - 26.9.1998

שופן צבי

צבי שופן – דברים לזכרו

צבי נולד ב- 1906 בשלגאטרין שבהונגריה, עלה לארץ ישראל ב- 1930 ונפטר במעברות ב- 1998. מסכת חיים ארוכה באה לקיצה.

צבי גדל בעירת כורים בינונית ובה קהילה יהודית אורתודוכסית. בית הוריו היה בית דל ומהעוני והמצוקה של שנות ילדותו פיתח את מחשבתו וזיקתו לרעיון הצדק החברתי. המשבר והאנטישמיות שבאו בעקבות נפילת המשטר הסוציאליסטי שקם בהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה דחפו אותו

המשך המאמר...

חפר מנולו3.3.1931 - 13.9.1998

חפר מנולו

אהבנו את מנחם. מי לא אהב את מנחם-מנולו ? מי לא העריך אותו ? מי לא חש בחום, ברכות בידידות שבמגע היד שלו ? מי לא ליווה בשתיקה, בשאלות או אך בחרדה, את מאבקו ההרואי הממושך על החיים?

עם מי לא התרועע מנולו – מזקן ועד טף! בעיניו ראינו את השאלות האילמות והכואבות על הגורל שנגזר עליו – שלא לפגוש את נכדיו לכשיבואו לעולם, אבל אהבת החיים שלו ניצחה את הכל – הוא בירך על כל יום שזרחה עליו השמש.

המשך המאמר...

אדר תומר27.9.1975 - 24.7.2004

כורש מרגה23.5.1910 - 17.9.2002

שדמי אסתר24.11.1914 - 1.1.2000

שדמי אסתר

לאסתר שדמי – ליום ה-30 למותה.

מעיר שדה בהונגריה המזרחית, באת אלינו. היית הקטנה בין שבע אחים ואחיות במשפחה. אביך נפטר כאשר היית בת שלושה שבועות, אמא הייתה עסוקה בפרנסת המשפחה הגדולה ואת גדלת בצל האחים הגדולים ובהשפעתם. היית תלמידה בתיכון, בחטיבת ההמשך, כאשר התחילה התארגנות ציונית בעירך. האחים הגדולים נדלקו לרעיון וניגשו לארגון קבוצות נוער ציוניות.

המשך המאמר...

הרצוג בתיה22.7.1910 - 25.9.1997

מס יהודית18.2.1944 - 25.12.1996

מס יהודית

הי מאמי.

עכשיו לילה. הלילה הראשון בלעדייך.

ולא יוצאת לי מהראש התמונה שלך, שוכבת חסרת תנועה על המיטה. אמרו לי שאת נראית שלווה, שכל ייסורייך  מאחורייך ושטוב לך עכשיו. ואני רוצה להאמין, באמת רוצה.

לא דיברנו הרבה בתקופה האחרונה. למדנו לקרוא אותך. וכל טון של מילה, וכל תנוחה של הראש דיברו יותר מאלף מילים. ואלו היו מילים קשות וכואבות,

המשך המאמר...

בן-שאול חנה24.10.1905 - 13.1.1997

בן-שאול חנה

קשה להספיד את חנה. קשה למצוא מילים. אולי טוב להיעזר במילותיה של המשוררת זלדה, כדי לומר דבר על שנותיה האחרונות של חנה ובטרם נספר מעט על עברה:

 

"כך עוברים הימים

כך שנים עוברות.

דוק של זיו יכסה יסורים, אזלת-יד,

משוגות...

כשאמות-

יפרום אלהים רקמתי

המשך המאמר...

לוי אוריאל10.5.1941 - 7.9.2013

לוי אוריאל

לזכרו של אוריאל

 

אוריאל נולד ב- 10 במאי 1941 בקיבוץ מעברות.

זמן מה לאחר היוולדו התברר שהוא אינו כמו כל הילדים ויהיה צורך להעניק לו טיפול מיוחד.

הימים היו ימי ראשית הקיבוץ. בחורים ובחורות צעירים, חסרי ניסיון, אשר כל רוחם ומרצם הוקדשו לפיתוחו וקידומו של הקיבוץ.

בהעדר מסגרת קיבוצית מתאימה, עברה אמא עם אוריאל לבית הפועלות בתל אביב בניהולה של מניה שוחט. המסגרת החדשה אפשרה לאמא להיות עם אוריאל לצד העבודה במקום.

עם עבור הזמן מצבו של אוריאל התברר ונמצא לו מקום במעון סיעודי "לבצלר" שבהרצליה. במעון זה שהה כ- 20 שנה. עם בגרותו הועבר ל"כפר השוודי" בירושלים בשנת 1963. ההורים נהגו לבקרו אחת לשבועיים כאשר לביקור קדמה הכנה מדוקדקת שלא יחסר דבר. אוריאל היה מגיע לחופשות בחגים ובחופשת הקיץ,  ביקורים שהסבו לו אושר רב.

המשך המאמר...

ריבק מרים6.8.1923 - 15.2.2006

ריבק מרים

מרים ריבק איננה

החברה הטובה, השברירית והחולנית בשנים האחרונות, היתה בעצם אישה גדולה. אהודה על הכל, דואגת ותמיד חושבת על הסובבים אותה.

מרים נולדה ביום 6 לאוגוסט 1923 בהמבורג. שם היתה לה ילדות מאושרת, לצד הורים אוהבים ואחותה זוזי, 3 שנים צעירה ממנה. בסביבתה היתה משפחה ענפה ומלוכדת שניסתה לגונן עליה מכל קושי וכל רע. כאשר הפך המצב בגרמניה לבלתי נסבל, כבר היו כמה מדודיה בצ'ילה ועשו מאמצים להביא את משפחת יקובסון אליהם.

המשך המאמר...

מרוז מיכה29.7.1934 - 4.1.2005

מרוז מיכה

מילות פרידה לאבא מיכה

באנו לכאן לציין את מותו, אבל גם את חייו של אבא. מכיוון שאבא לא ראה בעיני רוחו את לווייתו כאירוע כבד, בחרנו לספר עליו כמה סיפורים, שחלקם יעלה מן הסתם חיוך על הפנים.

אבא כבר לא סובל יותר. לאחר שנים של סבל, ממשיך כעת אבא את הדרך הלאה. כבר מגיל צעיר אנו זוכרים אותו אומר כי הגברים במשפחת מרוז חיים עד גיל 70.

 

המשך המאמר...

שופן טונה26.6.1908 - 8.4.2004

דביר דוד4.7.1952 - 8.7.2002

דביר דוד

דויד

בפתאומיות הגחת לעולם ובפתאומיות נוראית נטשת אותו, נותרנו כולנו כאן המשפחה והחברים עדיין שמחים ביום הולדתך, עדיין חוגגים, כשהגיעה אלינו הבשורה המרה שקבלת מכה שממנה כנראה לא תחזור. עכשיו ברגעים אלה, כשמסיבת יום ההולדת החמישים הפכה לפרידה מהחיים, אנחנו רוצים לספר עליך. כמעט ונולדת בדרך לבית החולים, יובל היה שמך למשך שלושה חודשים, וכשדוד דוד נהרג בתאונת אופנוע החליטו ההורים לקרוא לך בשמו.

המשך המאמר...

ניסימוב מטי10.12.1909 - 1.2.2002

ניסימוב מטי

מטי

מטי נולדה ב- 10.12.1909 בעיירת השדה פרדיננד שבבולגריה. עיירה מוקפת נוף של הרים ומים. הבית בית חווה חקלאית – בית חם אוהב ומחבק ויחד עם זאת תובע ומחנך.

אח אחד וחמש אחיות. הקשר בין האחיות יפהפה, חזק, מיוחד במינו. חיי ילדות הרמוניים נפלאים. בגיל הנעורים עוברת המשפחה לסופיה – בירת בולגריה, שם מתוודעת מטי לקשת של תרבויות ואומנויות רחבה, במיוחד לאופרה.

 

המשך המאמר...

פלביץ' ישראל17.7.1913 - 6.3.1998

פלביץ' ישראל

דברים לזכרו של ישראל פלביץ

בשמי ובשם כל הנכדים

נו סבא... "שיחקת אותה"! ככה, בלי התרעה מוקדמת בלי להשאיר לנו הזדמנות להגיד שלום. הרגשת קצת לא טוב. חשבת "אולי שפעת" ? והלכת לישון. אפילו לא נתת התרעה לסבתא. ומישהו שם, למעלה, בא וקרא לך בעודך במיטה: ,בוא ישראל, בוא, מספיק ! הולכים!"

אז הלכת. הבנת שאין טעם להתווכח. שזה דיל טוב. תמיד היית סוחר טוב. הבנת שיהיה יותר קל ופשוט ככה. רק ניסת אולי להגיד משהו לסבתא.

המשך המאמר...

גרון סופי14.12.1908 - 11.12.1996

גרון סופי

סופי קבלה אותנו ילדים קטנים ורעשנים כאשר עלינו למוסד החינוכי,

סופי לימדה אותנו המון דברים, אבל לא למדה אותנו להספיד.

אנחנו  היינו קבוצה גדולה עם הרבה ילדי חוץ, והיה צורך להכניס את כולנו למסגרת, משמעת, ללמד כללי ההתנהגות וניקיון.

למדנו מסופי לכבד אחד את השני ולהיות סבלנים וותרנים לילדים שקצת חרגו מהמסגרת. את כל זה לקחנו אתנו להמשך החיים.

המשך המאמר...

גורן יגאל18.4.1944 - 3.12.2013

גורן יגאל

שיר לאחי    

      הנה מהדהד שאון המקוש והאת,

      הסכת, נכרה קבר חדש בזו העת!

      וכמה מתישה עבודת החופרים

      מפאת הכבוד והמעמד,

      או ,שמא, קשה ויבשה הקרקע  מעצירת הגשמים.

 

     שינסתי מותני, אימצתי הזיכרון,

     גייסתי את מר גוגל וכל התותחים הכבדים,

    בתוספת קצת כישרון,

    רק כדי שלא ישעמם לך בארון...

המשך המאמר...

גורן עליזה13.2.1945 - 18.3.2012

גורן עליזה

לזכר עליזה גורן

עליזה נולדה בקובנה שבליטא למשפחת דרוסקוביץ ב- 13.2.1945 ונקראה בשם ליזה. בשנת 1967 עלתה לארץ ביחד עם אמה, בעקבות משפחת האם שהייתה כבר בארץ. הן נשלחו לאולפן בקרית שמונה. כשפרצה מלחמת ששת הימים, עברו לחיפה ומשם הגיעה עליזה לאולפן במעברות, בו קבלה מטרזן את שמה החדש: עליזה.

כשהייתה באולפן, נפגשה עם יגאל גורן הקיבוצניק ובנובמבר 1968 התחתנו בחתונה קיבוצית משותפת.

המשך המאמר...

דוד-בכור חנה17.2.1910 - 27.7.2007

דוד-בכור חנה

לזכרה של חנה דוד

באנו ללוות אותך, חנה-דודתי היקרה – בדרכך האחרונה למנוחת עולמים. דור הוותיקים הולך ונעלם. תקופה הולכת ומסתיימת – זו דרכו של עולם ואין מה לעשות. חנה נולדה בבולגריה וספגה מתרבותה. שם התחנכה בקן של השומר הצעיר וכבר אז נמשכה את האומנות. בת 22 עלתה ארצה בעליה בלתי לגלית עם המכבייה הראשונה והצטרפה לגרעין הבולגרי בבת-גלים. כחלוצה עבדה בכל עבודה קשה וגם במטבח ובמכבסה. משם עברה לחדרה ואחר כך לוואדי בעמק חפר.

המשך המאמר...

סוקולסקי ציפורה26.1.1946 - 10.9.2004

ברקוביץ (ארד) רוני

רוני... רוני...

רוני של התלתלים...עם הקרחת המוסתרת לעיתים עם הבנדנה... עם הצעיפים הצבעוניים... עם הגופיות...  צובעת מלאכים של גבס בזהב במדרגות..

רוני של הדלת הורודה עם הסברסים, ושלט גדול "ברוכים הבאים" מחייך לקראתם.. רוני מצלמת רימונים...ו"שנות טובות" של כל המשפחה, ושולחת לשכנים שיתלו על המקרר.. צובעת מדפים בכחול.. מטפלת בגינה הקטנה והפורחת.. כל צמח זוכה לכמה מילים שלה.. מבייש את הקוצים ב"חלק שלנו".

המשך המאמר...

בראון פסיה10.10.1915 - 23.3.1998

גרינבלט ארנון27.6.1967 - 7.10.1997

גלברד אריה16.1.1910 - 9.6.1997

גלברד אריה

מילים לזכרו של אריה גלברד

מה חבל שאנו באים להספיד את אריה. זקנתו היתה טובה ומפויסת: מכותר במשפחתו הרחבה, בבאי ביתו, עסוק בעבודתו האקדמאית (כן, באוטובוס וברכבת היה משרך דרכו בלי תלונה – בחיוך על השפתיים!) . חיוך קרן ממנו בכל אתר, ובהיכנסו לחדר האוכל ראינו איש אוהב עולם ומלואו. רק מי אשר הכיר את ימי עברו, ידע להעריך את הדרך אשר סלל, עד שהגיע לסיכום חיים חכם כזה.

 

המשך המאמר...

בר-יוסף זהבה28.11.1921 - 11.11.1996

בר און מינה15.1.1921 - 10.1.2014

בר און מינה

אני נפרד היום מאימא. זוגתי וילדי נפרדים מסבתא מיוחדת במינה. קרובי המשפחה נפרדים ממי שהייתה ציר מרכזי של כל הקשרים המשפחתיים. כל החברים שהתאספו כאן היום נפרדים, כל אחד, ממשהו שהכירו ואהבו בך.

הפרידה הזאת, גם כשמגיעה בשיבה טובה ומבורכת, היא תמיד כואבת וקשה.

נולַדְת בעיירה קטנה במזרח פולין, בתקופה של בין המלחמות, למשפחה של רבנים  ומלומדים. ללימודי התיכון שלחו אותך לעיר הגדולה, ללמוד בעברית בגימנסיה העברית בביאליסטוק. אבא שלך – סבא שלי – היה בין הבודדים

המשך המאמר...

גלברד רגינה26.3.1911 - 18.4.1996

גלברד רגינה

דברים לזכרה של רגינה גלברד

הנה אנו כאן מביאים את רגינה חברתנו אל קברה, ואנו רוצים להיזכר... קהילה הולכת וגדלה אנחנו, והקשר בין החברים-הפרטים נחלש. כך קורה שחיים עימנו אנשים, חיה בקרבנו חברה, שביומה האחרון, ביום מותה, עדיין אנו לומדים פרטים על חייה...

והפרטים הללו, הם שמחיים את הדמות, הם שמעניקים לה "קיום" מעבר למושג הכללי שהיה לרבים מאיתנו עליה...

המשך המאמר...

לומניץ שולמית9.8.1922 - 10.12.1999

לומניץ שולמית

שולמית,

אומר לך שלום בפעם האחרונה אחרי כמעט 65 שנה של חברות וידידיות, של דרך משותפת מאז. ידענו שהיום קרב ובא – אבל כל כך קשה להיפרד.

נפגשנו כאשר משפחותינו עקרו מערי שדה בגרמניה אל מטרופולין, שבה קהילה יהודית גדולה וכן בתי ספר יהודיים.

שולמית לפרנקפורט מקרלסרוהה עם אמה ואחיה הצעיר ממנה. האב, אליו הייתה קשורה מאוד, נפטר מספר שנים קודם לכן ואבדה זו היתה קשה ביותר עבורה.

היא הייתה חברה בתנועת הוורקלויטה וכך הצטרפה מיד לקן בפרנקפורט.

המשך המאמר...

סוקולסקי עודד10.10.1943 - 12.4.1996

בר און אבנר17.7.1921 - 27.5.2005

בר און אבנר

על הקבר של אבנר                                                                                       28.5.2002

התאספנו כאן היום להיפרד מחבר, אדם שקט וצנוע, חושב ומתחשב, חרוץ ופעיל, ובכל זאת, נכבה אל הכלים, אך קודם כל חבר, חבר לדרך המשותפת שלנו מזה 60 שנה, חבר קיבוץ שורשי, חבר לעבודה, חבר לקבוצתנו, שכן, ויחד עם מינה, חבר ותומך אישי.

אבנר נולד בברלין ב- 17 ליולי 1921 כבן לזוג הורים עובדים ליברליים בהשקפתם. הוא התחנך וגדל בסביבה משפחתית טיפוסית יהודית-גרמנית.

את ראשית חינוכו קיבל בבית ספר יסודי רגיל, אך הודות לציונים טובים, התקבל להמשך לימודיו בגימנסיה יוקרתית מאד. בהיותו בן 11 הציע לו נער קצת יותר מבוגר ממנו,

המשך המאמר...

בן-שלום גדעון19.12.1930 - 21.12.1996

בן-שלום גדעון

גדעון, חבר טוב שלנו,

הרשה נא לי גדעון לכנות אותך "גדעון חברי הטוב", גם אם רחקנו בנסיבות החיים להיות שכנים של חולין. הרשה נא לי לשוחח מעט אודותיך, ואנא חדל מן החיוך, ספק מעודד ושובב – "ספרי, ספרי!" וספק מניד ראש ואירוני ומוסיף תנועת יד עייפה – "וכי מה יש כבר לספר"...

הכרתי את גדעון כשהצטרף אלינו לפני שנים רבות, בבואו מקיבוץ נחשון להקים משפחה עם רותי. עד מהרה נודע לי כי באנו מ"תבנית נוף מולדת" דומה: גדעון בא מבין עצי הפרדס האינסופי, המנוקד זהוב, שסביב פתח-תקווה. הוא בא מן השלווה, והאיום בצידה,

המשך המאמר...

אדר נעמי18.5.1912 - 29.12.1995

אדר נעמי

נעמי, אמא יקרה,

הכל קרה כל-כך בפתאומיות שהמחשבות לא מצליחות להתארגן. קשרים עמוקים של 50 שנים ויותר, במשפחה ובבית הקיבוצי, קשה לסכם במשפטים בודדים. חיים שלמים ומלאים שהיו ותמו פתאום. את היית דמות מרכזית במשפחה, וכולנו סביבך קשורים אליך בקשרים עמוקים של אהבה וקירבה. התעניינת והיית מעורבת בכל פרט ופרט כמעט. בחיי הילדים והנכדים, מלווה אותנו בימים טובים וימים רעים בעצה, תמיכה והמון אהבה שלא תמיד יודעת לבוא לידי ביטוי.

המשך המאמר...

אדר אברהם23.3.1907 - 30.9.1995

אדר אברהם

דברים לזכרו של אברהם אדר

אנו עומדים לעבור בפתח השער לקיבוץ שלנו, ולהגיע לאדמה ספוגת דמעות ועצב. כך זה היום פעם זה היה אחרת.

שנינו למדנו והתמחינו בנושאים קרובים – גננות ושתלנות שלי, ומטעים שלך, שטחים שנוגעים אחד בשני, וגרמו ליותר קירבה, מעבר לקרבה המשפחתית הרגילה.

נהגתי להצטרף אליך מדי פעם לסיורים שלך ברחבי הארץ, נהניתי להיות איתך ולראות גם מה רבה ההערכה לעבודתך.

המשך המאמר...

איזנברג צפורה15.4.1909 - 8.9.1995

דביר רות1.8.1923 - 16.7.1995

דביר רות

מילות פרידה לרות דביר

זה הזמן לזכור ולספר על משפחה אצילית – משפחת שטרנברג, הוריה של רות, לימים רות דביר, אשר פתחו בפני את ביתם ברחוב "מנדלה מוכר ספרים" אשר בתל-אביב ואירחו אותי במשך כשנתיים, לילה אחד כל שבוע. היה זה בחוזרי משיעורי הערב למחול אצל גרטרוד קראוס הנודעת. לימודי בעיר הגדולה היו מותנים באפשרות ללינה, כי בזמן המנדט הבריטי הוכרז על עוצר לילה – אין נכנס ואין יוצא את העיר.

המשך המאמר...

מלצר גוסטי10.11.1906 - 22.6.1995

מלצר גוסטי

גוסטי יקירתי,

כך הייתי קוראת לך בביקורי אצלך ואת תמיד היית מחייכת, מרימה את ראשך ומזהה אותי לפי הקול. התמזל מזלי שנעתרת לבקשתי לאמץ לי אותך כסבתא, כאשר עברנו לגור בשכנותך. המעבר שלנו לשכונה בה אנו גרים היום, העלה אצלי ביתר חוזקה את חסרונם של הורינו שגרו כל השנים בשכונה זו. בקשר שלי איתך, מילאת אצלי את החלל הזה ומבלי שדיברנו על זה, עזרת לי להצליח להתמודד עם המפגש היומיומי עם העובדה שהורי כבר לא גרים כאן – בביקורי אצלך, שוב היה לי אל מי ללכת...

המשך המאמר...

רמן יאיר16.5.1940 - 21.5.1995

רמן יאיר

ליאיר

אתה אהבת את החיים והם אהבו אותך. אתה ושמחת חיים הן מילים נרדפות.

כמה אהבת שפעת, כמה חום, כמה חיוכים וכמה חיבוקים חמים ורבים. המרץ הבלתי נדלה לעשייה, תמיד כל הזמן ולכל אחד. תמיד נתת מכל הלב והרבה, ובמיוחד לכל אחד את מה שאהב. היכולת לתת עם כל הלב והחום והמסירות אלי ללא גבולות. ובכל רגע בכל פינה בכל מקום. האהבה לבנים שלנו ארז, יואב, נירה ואסף. ההנאה לראות כמה טוב להם והשאלה ששאלת מה עוד אפשר לעשות, מה עוד אפשר לתת.

המשך המאמר...

ערב יוסף (ערב)30.4.1909 - 21.1.1994

יואל חוה13.10.1924 - 25.3.2005

יואל חוה

אמא שלנו – חוה יואל

לפני שנה כשהתחלנו לחשוב ביחד איתך על הדרך שבה נציין את יום הולדתך ה- 80 אמרת שאת לא רוצה שום חגיגות, ששום דבר לא נגמר ואין סיבה לחגיגה. באותו הזמן כנראה שכבר קיננה המחלה בגופך אלא שאת התעלמת מסימנים ששלחה ואנחנו לא ידענו. בסופו של דבר הסכמת לקיים אירוע אבל התנאי היה שאת תקבעי את אופיו ושנזמין אליו רק את בני המשפחה הקרובה ביותר וכך היה. תכננו את האירוע ביחד איתך, הזמנו את מי שביקשת, והייתה מסיבה לשביעות רצונך.

המשך המאמר...

יואל אפרים3.9.1923 - 12.6.1995

יואל אפרים

לזכרו של אפרים יואל

צנוע ומופנם,

אפרים הלך מאתנו באותה הצורה בה היה מתהלך בינינו, צנוע ומופנם. גם את מחלתו השתדל להצניע, לא רצה להיות לטורח או זקן נודניק. הוא לא שמר על עצמו ולא התפנק. אילו האדם יכול היה לבחור לעצמו את צורת הסתלקותו, היה אפרים מאחל לעצמו בדיוק כפי שזה קרה – בפתאומיות וללא סבל לעצמו ולסובבים אותו. מעטים הכירו אותו, את עולמו הפנימי העשיר.

המשך המאמר...

הלפרין יפה7.1.1910 - 7.5.2004

הלפרין יפה

יפה

יפה הייתה שייכת לדור שהניח את יסודות המדינה בעמל כפיים ובחיי יום-יום של מחסור מבחינה חומרית, אך עשיר במרץ ובמוטיבציה.

היא נולדה לפני 95 שנה בווינה והגיעה יחד עם שלמקה בשנת 1929 לקיבוץ אפיקים. אחר-כך עברו למשמר העמק ובשנת 1931 נשלחו כשליחים לאוסטריה. שם שהו שנתיים ובתום תקופה זו הצטרפו למעברות. למען האמת, יפה אף פעם לא השלימה עם חיי קיבוץ, אולם היא ויתרה על שאיפותיה למען שלמקה, שאהב מאד את חיי הקיבוץ.

המשך המאמר...

יעקובי רבקה15.9.1911 - 13.2.1994

יעקובי רבקה

רבקה יעקובי – דברים לזכרה

רבקה נולדה ב- 1911 בסופיה, בולגריה.

מגיל 9 למדה בבית ספר עברי. בגיל 14, ב - 1925 עלתה לארץ – פלסטינה – עם הוריה אחותה ואחיה. בתקופה הראשונה למדה בבית ספר אליאנס בת"א וממרחק של שנים זכרה אותה כתקופה קשה של התאקלמות – בעיות כלכליות, מחלות, פחד מפני ערבים. האבא התעקש לעסוק בחקלאות למרות שלא היה בקיא בשטח ונחל כישלונות גדולים. בגיל 15 יצאה לעבודה והחלה ללמוד בערבים. אביה היה ציוני נלהב ולמרות הקשיים, סיבלם של הילדים ותחינות

המשך המאמר...

פורת אפרא15.9.1913 - 12.4.1994

פורת אפרא

לאפרא בידידות,

מרגיש אני צורך לומר כמה מילות פרידה. דווקא ביום עצוב, יום זיכרון ללוחמי עצמאות ישראל ותקומתה נפרדים אנו ממך. יש הרבה מהסמליות של יום זה באישיותך המיוחדת, אשר שזורה אולי יותר מכל אחד מאתנו באירועי הזיכרון של העם והמדינה.

טבעי הדבר, שבנסיבות אלו צפים ועולים לנגד עיני דווקא אותם דברים יפים וטובים, אשר הקרנת על סביבתך ועל העושים במחיצתך. כחבר משכבת דור המייסדים, דור אשר אט אט נפרדים אנו ממנו, לא מש החיוך המלבב מעל שפתיך בכל עת שפגשת בחבר או ידיד.

המשך המאמר...

מיטלמן פניה28.8.1908 - 15.2.1995

מיטלמן פניה

באתי להיפרד היום מאמא שלנו.

למעשה הפרידה החלה לפני הרבה שנים עם פטירתו של אבא שלנו, לזכור את אמא במיטבה צריך ללכת אחורה בזמן.

המשפחה שלנו היתה משפחה קטנה, חמה ודואגת לנו ואחר-כך לבנינו, נכדיהם. מרכז המשפחה היה אבא, הוא שקישר בין חלקי המשפחה וקירבם ואילו אמא לידו איתו לצידו. הוא היה מרכז חייה וכל עולמה. מרגע פטירתו נסגרה בביתה אפילו בשנים שעדיין מצבה היה טוב.

המשך המאמר...

למפרט ליזקה20.2.1911 - 11.1.2001

למפרט ליזקה

על קברה של ליזקה למפרט

ניצבים אנו ליד קברה של ליזיקה למפרט, חברת קיבוץ "מעברות מאז 1932! שבעת-ימים מתה ליזקה. ספק אם מבינים אנו היום מהו שהטיל את הצעירים ההם, צעירי העם היהודי, לדרכם הארוכה; מהו שהנחה אותם להתגרות בגורל, בהיסטוריה, לנטוש משפחות, כדי לנסות וליישר את "האנומליה היהודית" – להחזיר את עמם למולדתו ולעצב לו דרך חיים צודקת, שתהיה, כך קיוו, "אור לגויים";

המשך המאמר...

למפרט פישל26.12.1906 - 18.12.1993

פריבמן חנה3.7.1911 - 13.6.1999

פריבמן חנה

פרידה מחנה

חנה שרף (פריבמן) נפרדה מאתנו בלא התראה כמעט. לפני ימים ספורים התהלכה בינינו, צועדת לאיטה, שעונה על מקלה, סבר של חיוך על פניה, הזיקנה התשושה כאילו ממנה והלאה. רק מאירה, הצועדת לצדה ודואגת למחסורה בחדר האוכל, הסגירה את האמת.

חנה נולדה ב- 1911 בפוקשן, עיר קטנה ויפה מאד ברומניה, וכמו שהיא תיארה בעיניים מאירות: "במרפק שבין שתי זרועות של הרי הקרפטים היפים"

המשך המאמר...

פריבמן שמיליק (שמואל)

פרידה משמיליק

שמיליק נולד ב- 1906 בעיירה קטנה בבסרביה. היה ילד שביעי במשפחה אמידה. בגיל צעיר לאחר ביה"ס העממי עבר לעיר גדולה יותר, לבלצי, והתחיל ללמוד בגימנסיה העברית. שם התוודע  לשומר הצעיר ולציונות והצטרף אליהם בלב שלם. לקראת ההליכה ל"חלוץ" הפסיק את לימודיו בסוף הכיתה השביעית. הוריו, שרצו שימשיך בלימודים אקדמאיים ובעסקי המשפחה לא היו מרוצים מכך, אבל השלימו עם רצונו.

המשך המאמר...

דגני ארנסטה30.7.1909 - 24.9.2010

בוסתנאי שרה10.3.1910 - 15.12.1993

בוסתנאי שרה

שרה יקרה,

יום שטוף שמש בחודש דצמבר

לא אל תדאגי לנו, לא קר כאן בחוץ – ולא יורד גשם. הלא בשום פנים לא היית מסכימה שנרטב בגללך... כזו הייתה שרה שלנו. סמל הצניעות סמל החריצות, כמעט נכנעת. לא העזת להפריע לאיש, לבקש עזרה – וכשעשית זאת מחוסר ברירה, הרגשת אשמה.

את שרה הכרתי בהיותי חדשה במעברות, במטבח הילדים. בימים ההם, מטבח הילדים היה מרכז עצבים – שם הכינו דייסה ומזון לתינוקות, דיאטה לכל ילד נצרך, מנות אחרונות.

המשך המאמר...

אסא מניה31.8.1909 - 8.12.1999

אסא מניה

ליד קברה של מניה אסא

מניה הלכה לעולמה. מזה שנים כמו הייתה מנותקת מאתנו, ובכל זאת, נדמה שעלינו לקצר, לדבר ממש ב"קודים" (שידועים לכולנו), כדי שנסקור את חייה. אנו זוכרים אותה. לפני שנים לא רבות התבטא אייל ישראלי, כ"עיתונאי משוטט" של ידיעות הקיבוץ: "איני יודע אם יש מי מאתנו, אשר בדרך זו או אחרת אין לו קשר עם מניה... והוא צדק. כולנו יודעים גם שהקשר הזה נבע בעיקר מאישיותה.

המשך המאמר...

אסא דב30.11.1906 - 15.12.1993

אסא דב

דב אסא איננו

דב אסא איננו. האיש שנקשרו לו כתרים כה רבים בקיבוצנו הלך לעולמו: כתר מייסדים של תנועת השוה"צ בבולגריה; כתר ההגשמה וייסוד קיבוץ מעברות; כתר מייסדי "השוה"צ" בא"י; כתר מייסדים של החינוך המשותף בקבה"א ושל החינוך במעברות; כתר האהבה הלא-נדלית לשפה העברית; וכתר של ראש משפחה ענפה אשר בקיבוץ ומחוצה לו... דב היה חדור תחושת החשיבות של פרקי העבר. כנחתום העיד, ובזכות על עיסתו המשובחת, והעדות הזאת שמורה עימנו בארכיון הקיבוץ.

המשך המאמר...

הלפרין שלמקה28.6.1907 - 12.5.1993

הלפרין שלמקה

לזכרו של שלמקה

בהיותי ילד הכרתי את שלמקה מימי נבולסי, מהטיולים לבוסתנים ומגיוסי התפוחים. עובדים רבים היו שם, קבועים או מתחלפים אך שלמקה תמיד היה ובכל מקום. בחיוך רחב היה מקבל את המתגייסים הרבים ובזריזות מכניסם לעבודה בין שורות הזהוב והאורליאנס. דוחף עגלות, מאיץ בחמור עם העגלה ועיניו וליבו בכל. גם כשנעלם ידעת שהוא פה בסביבה, משגיח על הקטיף או מחלק ארגזים ריקים. שלמקה ונבולסי היו-אחד. ותפוחי הזהוב המתוקים של מעברות היו מועדפים על סוחרי נתניה.

 

המשך המאמר...

הנף ארי5.8.1922 - 8.3.1993

הנף ארי

לארי – על יד הקבר הפתוח – דברי פרידה מידיד הנעורים

ארי, דרך ארוכה הלכנו ביחד. קשה ובלתי נתפס מעמד זה בשבילי – להיפרד ממך. עוד ביום חמישי נסעת איתי ב"בובי" ובמוצאי שבת נפרדת ממני בטלפון והודית לי על השירות שהגיש לך ה"בובי" בזמן האחרון, כולנו קיווינו שתחזור מהר בכוחות מחודשים, אך הגורל רצה אחרת. זוכר אני את ביקורי בבית הוריך בימי הילדות שלנו בברלין בה גדלנו. בן-יחיד היית לזוג הורים אמידים. היינו חברים באותו גדוד שומרי.

המשך המאמר...

דגני משה22.4.1908 - 30.9.1992

דגני משה

משה קורן-דגני

איש חידה, מופלא במעשיו ועניו עד תמיהה ביחסיו עם בני אדם. בכל מעשיו , ניכר עומק בלתי מתפשר. בכל שטחי פעילותו, בעבודתו ובתחביביו, העמיק ללמוד ולחקור, להבין וליישם את ידיעותיו.

משה נולד בשנת 1908 בעיר צ'רנוביץ, המשפחה, בת שמונת הילדים, היתה אמידה וידועה במחוז כולו, בה דורות של חקלאיים יהודיים, בעלי קרקעות ונכסים. משה, כמו רבים מבני גילו, נמשך דווקא אל הציונות ואל התנועה הסוציאליסטית.

 

המשך המאמר...

סלע סיקש (אלכסנדר)

ואני לא ידעתי!

לסיקש,

הייתי בהלם לפני שבוע כשנודע לי על מחלתו הקשה של סיקש. והרי רק לפני שבועיים או אולי קצת יותר היינו נפגשים יום יום: הוא – בצעדה היומית שלו סביב הקיבוץ ואני – בצעדה שלי (בקלנוע) אל חדר בתי, ובשיחה קצרה – והרי ידוע סוג השיחה בגילאים שלנו – "מה שלומך סיקש?" "ככה ככה". "טוב שאתה יכול לצעוד יום, ההליכה טובה לבריאות".

המשך המאמר...

שרפשטיין יוסף8.10.1912 - 25.1.1992

שרפשטיין יוסף

יוסף שרפשטיין – דברים לזכרך

ניצבים אנחנו כאן בני משפחה וחברים, באנו לכאן להיפרד ממך אבל הלב מתקשה להאמין ששוב לא נפגוש אותך. יוסף(זולטן) נולד בשמונה באוקטובר 1912 בעיר אויודק (כיום נוביסאד שביוגוסלביה), במשפחתו היו שישה אחים ואחיות ובימי הילדות עברו בין ערים שונות בעקבות אביהם היערן עד הגיעם לעיר מישקולץ – הונגריה עבודתו של האב חייבה אותו להימצא רחוק מהבית ודאגות היום-יום נשארו על כתפיה של אמו, עם פטירתה של האם בגיל צעיר היה על האחים הגדולים לדאוג לקטנים.

המשך המאמר...

בן-אברהם ברכה25.10.1906 - 6.1.1991

סוקולסקי אמיר5.9.1968 - 2.8.1992

בר-ניר יעקב10.10.1908 - 2.1.1990

תורן בומי (אברהם)13.9.1907 - 13.10.1989

תורן בומי (אברהם)

דברים על קברו של בומי

בומי (אברהם) תורן נולד ב-13 בספטמבר 1907. בילדותו עבר עם משפחתו מוינה לעיר צ'רנוביץ', בה נקרא אביו להורות עברית. ברכבת פגש בחברים מתנועת השוה"צ ונמשך לנגינת המנדולינות ומפוחיות הפה ולחברותא, אך האב התנגד להשתייכותו לשומר הצעיר.

בגיל 13, ביום הבר-מצוה, התפקר, בתוך מרד בסמכות האב, וחזר לתנועה, לתנועת "כוכב". כאן עסקו בצופיות, בשיחות עד אור הבוקר על אומנות והשקפת עולם, ויצאו לטיולים. כאן חינכו עצמם למשמעת עצמית וכאן רכש לעצמו בומי, את תחושת מלאות החיים שאיפיינה אותו.

המשך המאמר...

בר-יוסף דב10.11.1922 - 22.12.1990

בר-יוסף דב

דברים על קברו של דב

קשה לתפוס שדב הלך מאיתנו דמותו היתה חיונית ונוכחותו מורגשת בכל.

היה שקט וצנוע ועשה את עבודתו בצורה מדויקת, מושלמת, פעמים רבות אמרנו לו ואמרנו לעצמנו "זה האדם הנכון במקום הנכון" – ואכן כך הוא היה.

כל חומרי הגלם והמוצרים הגיעו בזמן לבדיקה ודב זכר, וידע תמיד היכן מונח כל דבר. במשך הזמן הרב שדב עבד במעמדה הכרנו ואהבנו אותו. הוא היה איש שיחה נעים ובעל הומור, מוכן למלא כל בקשה בפנים מאירות.

המשך המאמר...

שוטוב אדלה24.1.1910 - 3.12.1990

שוטוב אדלה

אדלה נולדה בוידין, עיירה קטנה בצפון בולגריה, למשפחה ציונית. אדלה עלתה ארצה ב- 1930. גרישא ואדלה היו מהראשונים שעלו לוואדי חווארית כי גרישא עסק בביאור המלריה באזור. אדלה עבדה שנים רבות בסנדלריה ובקומונה. אדלה התברכה בתבונת כפיים, הייתה חרוצה ועבדה עד יומה האחרון.  

אדלה טפלה במסירות ובנאמנות כ- 11 שנים בגרישא והייתה מסורה מאד למשפחתה. כולם אתכם בצערכם.  יהודית אגוזי – מזכירת קיבוץ 3.12.1990

המשך המאמר...

בר-ניר חנה18.10.1910 - 25.7.1992

בר-ניר חנה

חנה בר-ניר

יסוריה הפיזיים והנפשיים היו קשים מנשוא ובאין שביב של תקווה – לא עמדו לה כוחותיה והיא ויתרה על המלחמה למען החיים.

שנות הסבל הנוראות הללו אינן יכולות לקחת ממני את אימי של ימי ילדותי, נערותי ובחרותי. אמא אצילה ברוחה, אמא של ערכי מוסר כה גבוהים – שלעולם לא נגיע שמה...  אמא אהבה את הספר, אהבה את הלימוד, אהבה את השיחה.

המשך המאמר...

פינק מרים27.5.1903 - 21.9.1989

פינק מרים

דברים על קברה

מרים נולדה לפני 86 שנים בצ'כוסלובקיה ובהיותה ילדה קטנה עברה עם הוריה לוינה ורכשה לעיר זו אהבה רבה. היא למדה שם מוזיקה, אמנות ובלט. הצטיינה בנגינת פסנתר וספגה את התרבות המערבית של הימים ההם.

מרים התחתנה בגיל די צעיר עם אדם, שהיה כבר נשוי קודם והביא איתו את בנו, בן השלוש. מרים התקשרה את הקטן ועד סוף ימיה היה הרדי בנה האהוב היחיד.

המשך המאמר...

שרגאי לאה8.2.1909 - 2.5.1989

שרגאי לאה

שנה למותה של לאה שרגאי ז"ל

פגשנו אותה בראשונה בפוטנוק, בשנת 1927, במחנה הקיץ המשותף לשני קני השומר הצעיר, קן "החרות" במישקולץ, וקן "החלוץ" מבודפשט. חולצה צופית, עניבה שומרית – והתלהבות רבה! היא בלטה מבין כל השומרות בגילה, בפעלתנותה, ברוחה הטובה. סופר לנו, כי היתה ראשונה ומצטיינת בקורס המדריכות – קורס ראשון לבנות, מפעל החינוכי ראשון של תנועתנו. "השומר הצעיר" הונגריה.

המשך המאמר...

מילר ארוין27.1.1922 - 30.6.1991

מילר אניטה26.7.1922 - 7.5.2000

מילר אניטה

פרידה מסבתא אניטה

יום ראשון 7.5.00. קמתי בבוקר עם אותה הרגשה כמו בכל בוקר של יום ראשון, תחילת שבוע . אף פעם אתה לא חושב שמשהו יקרה לך, מין שבוע מושלם כזה... אתה רק חושב, רק חושב. ואז, בבת אחת העולם נהפך, היה לילה קשה – סבתא נפטרה. זה לא יכול להיות, לא לה, לא לנו, פשוט לא!

המשך המאמר...

גורן קלרה22.10.1914 - 3.7.1991

גורן קלרה

דברים ליד קברה של קלרה

אם יש משמעות למושג תאוות חיים, הרי זה הביטוי שיכול ליחד את קלרה, אם יש משמעות למוסר עבודה – יכולים ללמוד ממנה. אם נרצה להמחיש צימאון ללמוד ולדעת, הרי שהיה טבוע עמוק בתודעתה.

קלרה נולדה בדרום מזרח פולין בכפר קטן, אשר מעטות בו המשפחות היהודיות, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. הבית היה בית מסורתי יהודי שלא תמיד היתה מצויה בו הפרוטה, אך שרר בו כבוד הדדי, סדר למופת ורוח השכלה. 

המשך המאמר...

יעקבי הרברט4.5.1914 - 27.11.1992

כספי חוה2.11.1905 - 8.5.1999

דניאל רחל4.9.1910 - 6.2.2001

דניאל רחל

מילים על הקבר                                                          כתבה נועה שפירא, 7.2.01

רחל דניאל – אימא, הייתה חלוצה של ממש. במעברות, קיבוץ ג' של השומר הצעיר, משנת 1932 ועד סוף חייה. כמו רבים בתקופתה, חיה חיי צניעות והסתפקות במועט. גרה עם אבא בחדרון קטן, בצריף ולו שלוש מדרגות, עליהן היו חולצים את נעלי העבודה. הוא היה הארמון הפרטי של ההורים ורוהט בארגז-פרי ומנורת נפט. שם היה הקן המשפחתי. כשלא רצו שאבין – הסתודדו בשפה הבולגרית. 

המשך המאמר...

דניאל אליהו9.11.1909 - 17.9.1987

דניאל אליהו

מילים של חבר

אליהו שלנו שוב לא איתנו. נדמה שנותרנו גדולים עם הרבה עצב וגעגועים. התגאינו בו ושמחנו להיות בקרבתו. בשיחות איתו, גם כאשר באנו ספקנים וחרדים -  יצאנו תמיד מחוסנים ומחוזקים.

בשעות הרבות במטע, בימים הארוכים, בעבודות חד-גוניות, כולנו, מקטון ועד גדול, היינו משוחחים. אהב לדבר על הכל ובמיוחד על הדברים בהם מעורב האדם, באשר הוא. נושאים ומחשבות רדומים במחשבותינו, היו נחשפים באזמיל וביכולת הניתוח החריפה שלו ומתגלים כמענינים מאד, ומרתקים.

המשך המאמר...

ארן קטיה27.7.1912 - 15.9.1987

ארן קטיה

דברים על קברה של קטיה

קשה לי להאמין שאני פונה אליך ואת אינך לידי: הרי רק תמול-שלשום התבדחנו והתלוצצנו ביחד? "לחדרך נעים לי לבוא אפילו אם אינני מודיעה לך מראש" היית אומרת לי תמיד;  "אצלך אני מרגישה בבית" ציינת לא פעם. אכן, אצלי חיכתה לך תמיד מנת ה"טישפישטיל", העוגה הבולגרית המפורסמת ששוכנת קבע במקרר שלי. אני נהניתי במחיצתך, קטיה, וזה היה הדדי. עבדנו שתינו יחד כשש שנים רצופות בדיאטה; ממך למדתי את רזי הבישול הזה – ובאותם זמנים הכנו לפחות שבעים מיני מאכלים,

המשך המאמר...

פורמן ציפורה19.9.1904 - 31.1.1986

ארויו רוזה11.7.1909 - 12.8.1989

ארויו רוזה

רוזה יקרה שלום!

אני קורא לך רוזה כי זה השם שגדלתי איתו – במקום אמא. אמהות היו הרבה אבל רוזה היתה לי ולשאר בני המשפחה רק אחת. ספור חייך במשפחתך כאן במעברות מקפל בתוכו ארועים רבים כשהסבל והאושר משמשים בו לעיתים די קרובות, אך גידלת משפחה גדולה ענפה ואוהבת. פרק העליה והחלוציות יתואר ע"י חבריך מהתנועה ומייסדי הקיבוץ הראשונים. לי זכורים הזמנים של ראשית הקמת הקיבוץ כאן במעורפל. לך הם היו בוודאי קשים כי המועט והאין החומרי היתה המציאות המקובלת.

המשך המאמר...

ארויו לזר3.5.1910 - 10.10.1986

מס דן26.2.1916 - 21.10.1998

מס טרודל11.2.1915 - 3.10.1985

מס טרודל

חברתנו טרודל מס ז"ל

שוב אנו מתכנסים כאן, ליד תלולית עפר תחוחה ומלווים למנוחת עולמים את טרודל.

חודשים של סבל קדמו לרגע זה שכולנו, כל קרוביה וידידיה ידענו כי בוא יבוא. שיחות רבות וגלויות היו לנו ולמרות שלפעמים הרגשתי כאילו היא ממאנת להיכנע לידיעה, מאמינה שתצליח לגבור על המחלה הנוראה, אי שם עמוק קיננה הידיעה שאין מנוס, שתצטרך להפרד מעל יקיריה ושכך נגזר. טרודל נולדה בגרמניה בעיירה קטנה נטרה על סף מלחמת העולם הראשונה כבת שלישית במשפחה ומעולם לא הכירה את אביה שנפל במלחמה.

המשך המאמר...

כהן גרטרוד20.2.1908 - 16.10.1988

כהן מקס18.7.1907 - 29.4.1991

אפרתי מנחם21.6.1925 - 10.3.1990

אפרתי מנחם

מנחם אפרתי (דברים לזכרו)

נקרעה חוליה מהשרשרת, חוליה חזקה ויפה, שתותיר אחריה מעשים, זיכרונות וכאב.

מנחם שלנו איננו. המעגל נסגר בחטף על סף תום השנה ה- 65 לחייו. בלוריתו המאפירה לא תתנוסס עוד ולא תעיד כבר על נוכחותו בתוכנו. רק זכר דמותו האנושית תמשיך להלך בתוך העקבות העמוקות שחרש בחייו בכל מעשיו, בכל מקום, אצל כל אחד.

בנעוריו היה מנחם עד לתפנית הדרמטית ההוויה היהודית תחת המשטר הנאצי של שנות השלושים.

המשך המאמר...

שלם דן24.11.1922 - 29.7.1990

שדמי מנחם22.2.1906 - 15.12.1990

ארדיטי לואיזה2.2.1907 - 14.9.1992

ארדיטי לואיזה

מרי אשכנזי על לואיזה

דמות קטנה, שקטה, מסורה ללא גבול לכל מה שעשתה. חרדה תמיד, קפדנית מאד. לואיזה הלולנית שנים רבות-רבות. השכמות מוקדמות, עבודה קשה בחום ובקור שעות רבות. אני הכרתי אותה בעבודה במטבח. ב-05:00 בבוקר, כל עוד אנו עונדים את הסינור, היא מכריזה:

"היום לא נספיק את ארוחת הצהריים".

ואני, בבורותי הגמורה על בישול, ניחמתי ועודדתי אותה. כי במציאות הארוחה תמיד-תמיד הייתה מושלמת הרבה לפני זמן הארוחה, הודות למסירותה ולעבודה הקשה שהשקיעה.

שנים רבות במתפרה תרמה מכוחה בקונפקציה, כשעדיין תפרו שם הכל לבני הנעורים ובגדי עבודה לחברים.

המשך המאמר...

פלר מלכה19.11.1943 - 9.2.1992

פלר מלכה

למלכה שלנו

לא האמנתי שאצטרך לעמוד כאן היום ולהספיד משהי מבנות גילי. זה כל-כך מוקדם מדי ובדיוק בזמן שיכולת לראות אושר בחייך. לא מעט משברים עברו עליך, מלכה, אבל אופייך המיוחד לא הרשה לך לשתף את הסביבה במצוקותיך. תמיד שמרת על איפוק מדהים, וצנעת הפרט היתה חשובה לך. רוב אושרך בא לך מילדיך ומשפחתך שמהם קבלת את האהבה התמיכה וההערצה. לפני כ-8 שנים כשפקדה אותך המחלה לראשונה, אמרת לי אז שאם היית צריכה להלחם על החיים ולעבור טיפולים קשים לא היה לך הרצון לזה וזה לא כדאי.

המשך המאמר...

שוטוב גרישא21.8.1906 - 24.9.1989

שוטוב גרישא

אבא איננו!

למעשה כבר שנים שאבא איננו איתנו. בגיל די צעיר פגעה בו מחלה שעדיין לא פענחו מה גורם לה. פגעה דווקא במוחו המבריק.

הוא חי אבל בעולם שלנו לא היה חלק בו. אבא אף פעם לא התאונן לא קיטר לא הרע לאיש, כמעט גם לא כעס על אף אחד. תמיד גם בהיותו צעיר היה לו עולם עשיר ומלא משלו. כשהייתי קטנה – אבא שנים לא היה בבית וכשהיה בא היה לוקח אותי על כתפיו הרחבות לכל מני מקומות מסתוריים, ורק יותר מאוחר מחבריו נודע לי מה היו עסוקיו. הוא היה איש קשר באוניות שהביאו עולים – בעליה הבלתי לגלית, ואח"כ לימד מורס במחתרת – את אנשי ההגנה.

המשך המאמר...

פסח אסתרינה2.10.1906 - 12.3.1987

פסח אסתרינה

דברים על קברה של אסתרינה

עם זקנה, הייתה אסתרינה כגפן הפורייה, ששריגיה סביב לה: עטורת בנות, בנים, נכדות ונכדים, נינות ונינים. "רכוש גדול" – הייתה אומרת. משהלך איזיא לעולמו וכשנודע לה דבר מחלתה, הגיבה באומץ: חייתי די. אמות בחייק משפחתי. וכך היה.

ילדותה – בעיר קטנה אשר בבולגריה. ביחד עם שתי אחיותיה, טונה ורחל, התחנכו בבית מסורתי, חם, שבו כללי חיים מובנים ומקובלים על הילדים. במלחמת העולם – הראשונה הלך האב לחזית והמשפחה עברה לעיירה, שם ידעו טעם אנטישמיות. האם הזכורה לכולנו, העניקה לבנותיה חינוך מעולה: כך סיימה אסתרינה לימודי הגימנסיה ועברה לסופיה, שם עשתה חמש שנים באקדמיה לציור. שם גם נקשרה לרעיונות הסוציאליסטיים. היה זה עולם עשיר ואינטלקטואלי, שמתוכו הגיעה גם לשוה"צ ב- 1925.

המשך המאמר...

שמעוני בנימין26.2.1903 - 29.11.1988

שמעוני בנימין

בנימין שמעוני – דברים לזכרו

שנים רבות חי ביננו בנימין. הוא הגיע לקיבוץ בשנת 1955 כאשר מאחוריו תקופת עבודה כפועל בניין בעיר.

בבואו אלינו עסק שנים רבות כחצרן וכזגג. בנימין אהב שחיה וטיולים, כך שמר על כושרו הגופני והגיע לשיבה – בן 85 היה במותו.

בשנים האחרונות סבל מבדידות גדולה חשב לעבור לבית אבות בעיר, אך לאחר חיפושים והיסוסים חזר בו ונשאר אתנו.

המשך המאמר...

פלר יוסף25.7.1910 - 4.11.1988

שחם חנה'לה1.5.1905 - 1.6.1994

שחם חנה'לה

ליד קברה של חנה שחם

הנה אנו כולנו על ידך ואת, כל כך רצית אותנו, כה הרבה פעמים חזרת, התחננת במילים ברורות: בואו אלי, תבקרו אותי אם רק תתפנו ל- 10 דקות, לרבע שעה, בואו! אני רוצה את נוכחותכם, בבואכם, אתם מביאים סם-חיים לחיי. ושוב ושוב חזרת, הרי אינני יכולה ללכת, לא לקום, לא לשבת, אין בכוחי לפגוש אתכם. אתם רואים אותי, כבולה בין סורגי המיטה, ואין מה לעשות, אין במה להושיע.

המשך המאמר...

דוד פינקו (פנחס)17.1.1907 - 15.8.1987

פישמן לאה16.12.1903 - 11.3.1985

פישמן לאה

לזכרה של לאה פישמן

אמא, שוב אנו פה, איתך, לפגישה קצרה והזדמנות קצת לספר עליך ולדבר אליך. קשה היה לנו לראותך סובלת מחוסר האונים שתקף אותך, מאבדן השליטה על מעשייך ומאי השקט שרדף אותך ביום ובלילה.

לא פעם הבעת בפנינו את בקשתך שלא נאריך לך את החיים, כי בחיים כאלה אין כבר טעם. לא יכולת להשלים עם ההתדרדרות במצבך, את שתמיד הצלחת לנווט את דרכך במסלול חייך המגוון:

בגיל 4 התייתמת מאמך, כשאת הקטנה אחרי שני אחים גדולים. אביך, שהיה רב ודיין בקהילה לא יכול היה להתפנות ולטפל בך ואת גדלת בבית סבא וסבתא.

המשך המאמר...

ירקוני רותקה24.4.1914 - 30.5.1987

ירקוני רותקה

ליווינו את חברתנו רותקה ירקוני בדרכה האחרונה

קשה להשלים עם העובדה שהלכת מאיתנו ובצורה כה טרגית!  היתה לך ילדות קשה. מאופייך נבע שהעמסת על עצמך את כל הדאגה לילדים הקטנים, הצעירים ממך הקרבת את עצמך, עזבת את הלימודים בבית-הספר, בגיל צעיר מאד, למען לטפל במשפחה – מרובת הילדים – ואת רק בת 12.

בגיל 14 הגעת לתנועת השוה"צ ואז החל המפנה החייך. הייתה תקופה של חיים תוססים ואת הצלחת להשתלב, לחיות במלוא המרץ ושמחת החיים. בשירה וריקודים הובלת את הקבוצה, נהנית ונהנו כל הסובבים אותך. 

המשך המאמר...

ירקוני ישי15.4.1913 - 12.3.2000

ירקוני ישי

דברים שנאמרו על קברו של ישי

אבא היה בשבילי עולם ומלואו. איש מיוחד ועל כן הייתה לו דרך מיוחדת לאהוב – שקטה, חייכנית ותומכת. הוא היה חזק, יפה, חכם ומעורר כבוד. היה לו יחס של כבוד לכל אדם באשר הוא אדם.

אני זוכרת את המאבקים שניהל על זכותם של פועלי המוסך לאכול בחדר האוכל של הקיבוץ, דבר שלא היה נהוג באותם ימים. ואכן, האנשים איתם עבד, תמיד זכו ליחס אישי ואהבו אותו מאד. הוא למד רק 9 כיתות, אבל כל ימיו היה אוטודידקט וסגר את פער ההשכלה בקריאה אין סופית. 

המשך המאמר...

פישמן יעקב4.3.1906 - 16.3.1987

פישמן יעקב

דברים על קברו של פישמן

ואילו שמע את זה נאמר בפה מלא, הוא היה הראשון להתקומם נגד התואר. הוא היה אומר – אני אדם רגיל אשר חי את חייו על פי מצפונו ואמונתו.

אכן הוא היה חי את חייו לפי מצפונו ולפי אמונתו – ואמונתו היתה אמונה באדם, אמונה בטוב, ביושר, בפשטות.

פישמן היה איש עבודה במובנה העמוק ביותר של מילה זו שלא כמו אנשי גורדוניה, העבודה לא היתה דת בעיניו. הוא היה חניך תנועת בלאו-וויס בדנצינג, עיר בעלת תרבות גרמנית בימים ההם שבין שתי מלחמות העולם.

המשך המאמר...

בן-שאול פנקו (פנחס)

דברים ליד קברו של פינקו שלנו

הנה הלך מאתנו חברנו פינקו, מתוך הרגשה של בריאות ויכולת. הלך ללא רמז וללא אזהרה על הסוף הקרב. כך לפני שבוע שוחחנו על חגיגות יובל ה-50 של קיבוץ שער העמקים, ונזכרנו בתקופה בה היינו חברים שם.

פינקו לקח על עצמו לנסות לארגן את נסיעתנו לחגיגות היובל ולהודיע על כך גם לי. את התשובה כבר לא קיבלתי.

מאז פטירתה של פנינה נשאר פינקו בודד, בין ארבעה כתלים, אך הקשר האמיץ בינו לבין בנותיו, חתניו ונכדיו, החמימות המשפחתית שעפפה אותו נתנו טעם נוסף לחייו.

המשך המאמר...

ארדיטי אליעזר18.6.1901 - 5.6.1985

ארדיטי אליעזר

אבא אליעזר

היה צנוע מאין כמוהו. טרדות קטנות של החיים לא העסיקוהו. לעצמו, לצרכיו האישיים לא דרש ולא תבע, אך ידע – ועוד איך – לתבוע מעצמו. בחייו היה מגויס לרוב, נרתם למשימה. תמיד עסוק ומלא יוזמה ורצון להיות מעורב. עולמו עולם רחב-אופקים היה.

היה לו עניין בנעשה בעולם הגדול וראה עצמו פעיל, אקטיבי בהתחדשותו של עם ישראל. יותר מכל היה שייך לתנועה – מתוך הכרה ואהבה. חיי החברה בקיבוץ והמצב במדינה העסיקוהו רבות. בתחום החקלאי ראה את עצמו כשליח-מצוה. העמיק לחקור והשתדל לדחוף את העיניינים במשרד החקלאות ככל שיכול.

המשך המאמר...

בן-שאול חביבה27.1.1932 - 7.3.1985

בורגניכט יעקב11.1.1928 - 22.8.2013

בורגניכט יעקב

כואב הלב לשמע פטירתו של יעקב בורגניכט ז"ל.

דמותו השקטה מצטיירת לפני: הולך בשבילי הקבוץ, חבוש בכובע הקסקט שלו ונשען על מקלו. צועד ולא מוותר, נחוש בליבו לא להיכנע לתחלואי הגוף, לא להישמע לתקתוק השעון המחשב את הסוף. כמו אז, כששעון הצורר הנאצי קצב את חייו באכזריות אך הוא שרד בדרכו השקטה והנחושה.

בשנת 1979 הגיע אלינו יעקב מקבוץ מגידו והצטרף למשפחתה הגדולה של מיצי וסרמן. 

המשך המאמר...

ארז מנחם (מני)1.5.1926 - 2.3.2013

ארז מנחם (מני)

מני ארז - תולדות חיים

מנחם ארז (טננבאום) נולד ב- 1.5.1926 בפנסילבניה וכשהיה בן חצי שנה עברה המשפחה לאוסטין שבטקסס. בן למשפחה יהודית בקהילה קטנה מאד. למעשה, הוא היה היהודי היחיד בבית ספרו במשך זמן רב מאד.... עד שאחותו הקטנה החלה גם היא ללמוד בבית הספר. אביו של מני (שלמה ברוך טננבאום) הגיע לארה"ב מפולין ואמו (מלכה רחל גולדפינגר) הגיעה מסלובקיה.

המשך המאמר...

פפו אריה13.9.1928 - 19.9.2012

פפו אריה

לזכרו של אריה

 כשנולד דודי אריה בשם ליאון בתאריך 13.09.1928  בספליט שביוגוסלביה, לא יכול היה לדעת שבגיל צעיר מדי ייקלע למאורעות הרי-גורל שישפיעו על שארית חייו. חיים שיכלו להיות רגועים ושלווים בחופים הדלמאטיים הקסומים, הפכו לקשים וכואבים עבורו.

אריה היה נצר למשפחת רבנים, שהמפורסם שבהם, סב-סבו, היה אליעזר פפו שכתב את הספר "פלא יועץ" - ספר מוסר יסודי בכל קהילות ישראל. בן-זקונים להוריו רבקה ושמשון, שלהם נולדו 10 ילדים, 

המשך המאמר...

טחנאי יוחנן17.5.1924 - 26.7.2012

טחנאי יוחנן

לזכרו של יוחנן טחנאי          (כתבו: עדיקה ורותי להב)

יוחנן נולד בוינה ב-17.5.1924, ליהודה לייב ורחל מילר. אביו היה חזן מצליח ומפורסם ואורח החיים בבית היה דתי.

בשונה מאחותו שלמדה בגימנסיה יהודית ומשם הצטרפה לתנועת השומר הצעיר (למגינת ליבם של הוריה), נשלח יוחנן לבי"ס ממלכתי אוסטרי ששכן ברובע יהודי מובהק וממילא היה בו רוב מוחלט של יהודים.

בנוסף לכך קיבל שיעורי תורה פרטיים מסטודנטים. הסטודנט הראשון היה קומוניסט שהשפיע על דעותיו של יוחנן, מה שנתן אותותיו מאוחר יותר בהצטרפותו לתנועת "השומר הצעיר" בארץ.

המשך המאמר...

שולדוש יהודה13.1.1914 - 8.5.2012

שולדוש יהודה

פרידה מיהודה שולדוס                        מאת לינה דר

נפרדנו מיהודה בעוד הוא בחייו. יהודית, בת הזקונים הנאמנה, שמרה עליו, עת היינו נכנסים בלא אומר, רואים אותו בתום מסע חייו הארוכים. בשיחה האחרונה סיפר לי בשמחה כי סוף-סוף אנו יודעים (מדעית, מצילום הטלסקופ) כי מקומנו ביקום הוא בקצה-קצה שביל החלב...

ליל שימורים. איך לכתוב על יהודה דברים קצרים על קברו? אני שבויה בים העדויות שלו עצמו, החדור בתחושת החשיבות של עדות ממקור ראשון על אירועים חשובים בתולדות העם היהודי, אשר חווה והיה מעורב בהם מתוך אחריות שאין היום כמותה; 

המשך המאמר...

אדטו יהושע12.6.1926 - 24.3.2012

אדטו יהושע

יהושע אדטו, זכרונו לברכה,

לפני שנים, אך נולד ליהושע ובטי אדטו נכדם השמיני, הילך יהושע, יוז'י, יושקֶה שלנו בשבילי הקיבוץ מחייך לעצמו, ואמר לי בפליאה: "ארבע בנות יש לי – ושמונה נכדים"... והנה אנו עומדים היום על קברו של יהושע, ראש של עדה, אב למשפחה ענפה, יפהפייה. בטי ויהושע התברכו.

 

בולגריה הייתה תבנית נוף מולדתו. הנעימות הבולגריות במקצבן הנפלא והמתעתע; אין דרך לספר על נפלאות הנגינה באקורדיון שלו (יש צילום בו צולם, גבו אל המצלמה, הילת אור בשערו וקהל גדול 

המשך המאמר...

פלר בתיה1.12.1922 - 24.7.2011

פלר בתיה

אימא שלום לך

איך ניתן לסכם 63 שנים של הכרות איתך. זה קשה וארוך אך אנסה בקיצור לעבור על שנים אלה.

משנת 1939 ועד שנת 1950 שזו השנה בה הגענו לקיבוץ, הידע והמידע עברו מפה לאוזן. הצלחת ביחד עם אבא לברוח מהתופת הנאצית באוניה האחרונה אשר עזבה את אדמת צרפת לדרום אמריקה, במקרה שלכם לצ'ילה. כמובן שאת פולין עזבתם קצת לפני שהגרמנים פלשו ונשארו שם אימך וסבך, וגם סבתך את ואחותך ואביכם הצלחתם לשרוד את המלחמה. 

המשך המאמר...

דורון יעל27.1.1922 - 16.9.2010

דורון יעל

 

יעל נרדמה לעולמים, בשקט, בשקט.

יעל, INGE FRAENKEL קראו לה מהבית, נולדה במערב גרמניה בעיר קטנה בשם BORKEN  ביום 27 בינואר 1922, שם כבר אמא שלה נולדה. את ילדותה היא עברה שם בקרב משפחתה היהודית-ציונית אך עם עלית הנאצים לשלטון וגילוי אנטישמיות מידי המקומיים, עברה המשפחה, אבא, הסוכר בגרוטאות  ברזל, אמא ושני האחים היותר צעירים, חוה וגרט, לעיר הגדולה ESSEN. שם בהיות יעל בת 14, ערב אחד קיבל האבא אזהרה מחבר גרמני שעומדים לעצור אותו למחרת בבוקר, ועל כן נסעו הוא, האמא והאח בן ה-9 עוד באותו לילה להולנד והשאירו את הבנות לבד בבית. דודים אספו אותן ודאגו להן עד אשר הקהילה סידרה להן ניירות להגירה ויכלו לנסוע גם הן להולנד אל ההורים. בנסיעה הזאת חוה ויעל נדרו נדר, לא לדבר עוד לעולם בשפה הגרמנית, ועמדו בזה מספר שנים.

המשך המאמר...

שלג חנני28.1.1924 - 1.9.2010

שלג חנני

חנני שלג איננו.

חנני, כך קראנו לו מן היום הראשון בחברת הנוער, לאחר שהחליפו לו את השם הגרמני הנס ולטר. חנן היה האח הקטן של אחיו וולפגנג גוטשלק, הרי הוא גבריאל שלג ז"ל הדומיננטי, שהיה לחנן כמו אבא. שניהם התייתמו מאביהם והאם נותרה עם שני הנערים. הם התחנכו כמו נוצרים ולא נמולו. השנה 1938, שנת "ליל הבדולח", הנאציזם משתולל. גורלם של היהודים נחרץ אם לא יעזבו את גרמניה. במצב נואש זה, גבריאל הכיר את רפא רוזנצוויג והוא פילס לנערים את הדרך לתנועה ולעלית הנוער.

המשך המאמר...

דורון מרדכי3.6.1923 - 13.7.2010

דורון מרדכי

הספד לאבא
אבא! אני רוצה להודות לך על החיים היפים והטובים שהענקת לנו,
לילדיך ולנכדיך ולכל חברי קיבוץ מעברות.
בשנת 1948 עלית לארץ מצ'ילי עם קבוצת צעירים והגעת לקיבוץ נגבה לתוך מלחמת השחרור. מיד נרתמתם להגנה על היישוב מול הצבא החזק ביותר שעמד מולנו אז, צבא מצרים.
לאחר גמר הקרבות וקביעת גבולות א"י בשנת 1949, יצאת לסייע לקיבוץ קטן וצעיר ומביתך המרווח בצ'ילי הגעת לאוהל עם מקלחות ושרותים בפחונים, כאשר בחוץ הגשם, הקרה, החום והצינה אשר נתנו לך את הכוח לבנות ולהבנות בארצנו.


 

המשך המאמר...

גרינבלט אורי12.5.1931 - 25.3.2010

גרינבלט אורי

לזכר אורי גרינבלט ז“ל—מבניו הראשונים של הקיבוץ.

לאבא היקר שלנו,

 אנחנו נמצאים עכשיו בפתחו של האביב וסמוך לחג האביב, חג החירות, פסח, שיחול בשבוע הבא, חג המסמל יותר מכל חג אחר את המעבר מעבדות לחירות, ההגעה לשלווה ולמנוחה. ודומה אבא, שאתה, שתמיד הצטיינת בכל הקשור למדעים המדויקים, גם הפעם התאמת את עצמך ודייקת, וכמה זה סמלי שבדיוק בתקופה זו, גם אתה עברת מעבדות וייסורים, מלהיות כלוא בתוך הגוף שלך, בתוך המחלה, לחופש, לחירות, לשלווה ולמנוחת עולמים.

המשך המאמר...

קורן-בלום מרים17.7.1943 - 24.9.2010

קורן-בלום מרים

מרים איננה,

לא נעלמת לנו לפתע. למעלה מחמש שנים נאבקת במחלה הקשה. עשית כל מאמץ, הקשבת לכל עצה, וניסית כל תרופה שהוצעה לך. אבל מזור לא בא. רצינו להאמין שתגברי, כי כל-כך רצית לחיות ולהנות עוד ועוד מהמשפחה הגדולה שסביבך, שלא חסכת מעצמך כדי להעניק ולתמוך. בנית עם אברהם אישך בית שהוא מוקד להוויה המשפחתית. בית שבאים להיות בו ולא רק להתארח.

המשך המאמר...

שולדוש אביבה31.12.1907 - 18.2.2010

שולדוש אביבה

יהודה, רחל, דבורה במרחקים, יהודית, היום אני בלבי אתכם. ואודה: חיים שלמים עברו עד שעיינתי בתיק של אביבה אשר בארכיון, ולמדתי להעריך אותה עוד יותר. זאת, על חיים של יצירה, תרומה לזולת והגות מודעת במשך כל חייה.

אביבה שולדוש (תג'ר) נולדה בתאריך 31 בדצמבר 1907, ליוסף ורבקה תג'ר, בסופיה בולגריה. יוסף האב היה עורך דין במקצועו ורבקה האם – מורה. האווירה בבית הייתה ציונית מאד, ותיאודור הרצל התארח אצלם בביקורו בבולגריה. בשנת 1922 החליט האב  לעשות מעשה: "מאסתי בדיבורים, אנו עולים לארץ-ישראל". 

המשך המאמר...

סלע שושנה18.4.1911 - 1.2.2010

סלע שושנה

לזכר שושנה סלע  ז"ל – מוותיקות  הקיבוץ.

 

שושנה נולדה ב   18.4.1911  בעיר פלובדיב שבבולגריה למשפחה בת העדה הספרדית. לשושנה שתי אחיות ואח . בגיל  12 הצטרפה ל"השומר הצעיר" ובכך קשרה את גורלה עם תנועה חלוצית שהובילה אותה לארץ ישראל ולחיי הקבוץ.

בינואר 1932 עלתה ארצה עם הגרעין הבולגרי והצטרפה לחברי קבוץ ג' בחיפה.יש לציין שהיא התקבלה מיד לחברות ללא תקופת מבחן כנהוג. ביחד עם חבריה השתתפה בבניין הקבוץ והארץ. נדרשו הרבה אומץ לב, נחישות ובטחון בצדקת הדרך כדי לעבור תקופה זו ולהישאר בארץ.

המשך המאמר...

פלביץ גיזל14.10.1916 - 5.1.2010

פלביץ גיזל

גיזל - דברים לזכרה 

גיזל נולדה בנירנברג  ב- 14.10.1916. בנעוריה הייתה בתנועת הבונד ואח"כ הצטרפה לשומר הצעיר.

במרץ 1934 עלתה ארצה – והיא כבר בת 18. היא חיפשה מקום ללמוד מקצוע וכך הגיעה לבית הספר החקלאי של חנה מייזל בנהלל . שם התנסתה בענפים השונים ונקשרה אל הרפת ותוצרת החלב.

היא ספרה שאהבה לטפל גם בעצי פרי אבל לא סבלה את השמש.

ניתן לומר במבט לאחור שהייתה זו בחירה נכונה. במשך עשרות השנים הבאות עבדה ברפת שנתנה לחייה משמעות, עניין וסיפוק.

המשך המאמר...

בורשטיין יואב6.11.1923 - 11.11.2011

בורשטיין יואב

יואב ידידי היקר.....

 

75 שנה הלכנו יחד לאורך כל הדרך .

זה התחיל בברלין. גרנו באותו הרחוב. אתה בבית שמספרו 64 ואני  ב -  70.  אני בקומה רביעית ואתה בקומה ראשונה מעל בית המרזח שהיה גם סניף של המפלגה הנאצית. באחת משיחותינו ספרת לי שפעם הייתה שם חגיגה. הנאצים רצו להוציא מחלון דירתכם את דגל צלב הקרס אבל לאחר שגילו שאתם יהודים ויתרו על הרעיון.  עם התגברות האנטישמיות בגרמניה נאלצתי לעזוב את בית הספר הלא יהודי בו למדתי ולעבור לבית ספר יהודי. בבית ספר זה אתה למדת מכיתה א'  ושם נפגשו למעשה דרכינו. למדנו באותה הכיתה ומאז לא נפרדנו. עד היום.

            בהשפעת החבורה שלך, יואב, עברתי מתנועת מכבי הצעיר לתנועת הנוער השומר הצעיר. היינו באותה הקבוצה. עברנו ביחד עוד תלאות לא מעטות כמו גירוש יהודים פולנים מגרמניה (אוקטובר 1938). כיוון שאני הייתי נתין פולני והייתי מועמד לגירוש הסתתרתי בבית משפחתך.

המשך המאמר...

אשכנזי מרי14.5.1920 - 15.11.2011

אשכנזי מרי

י"ט חשון תשע"ב   ‏יום רביעי 16 נובמבר 2011

 

כל מה שאכתוב או אגיד, אמא, יישמע כבלתי אמין ומפוצץ מדי. ואת הרי סלדת תמיד ממילים גבוהות. אז רק אתחיל בכך שאנו מלווים אותך בדרכך האחרונה בהשלמה ואהבה, כי אני רוצה להיות קצת כמוך למרות שזה קשה אפילו להתקרב לקרסולייך. מעולם לא הכרתי עוד אדם כמוך שהכיל וקיבל כל אדם באמפתיה ללא שיפוטיות וכה הרבה חמלה ואהבה .

כל נפש תועה ואדם בודד קיבלו ממך תמיד את מלוא תשומת הלב והתמיכה. לבך וביתך היו תמיד מלאים בילדים מאומצים, אולפניסטים בודדים, קשישים עריריים. לכל אחד ואחת היה לך זמן  ומילה טובה. כולם אהבו אותך ואת החזרת לכולם אהבה.

המשך המאמר...

ברגר רות8.4.1916 - 26.9.2011

ברגר רות

אימא אהובה, 

נולדת בגרמניה ב-1916 ערב מלחמת העולם הראשונה למשפחה עשירה. סביבך היו מטפלות, מורות למחול ומכונית גדולה עם נהג. כל זה במרכז העשיר של ברלין. 

עם התחזקות הנאצים העסקים ירדו והמשפחה נדדה למזרח ברלין. לצורך פרנסה, פתחה אימך מסעדה בסלון הבית.  השומר הצעיר היה בית ותקווה כאחד. שם נפגשת עם אבא.  

אימא קיבלה סרטיפיקט לעלות לפלשתינה אבל החליטה להמשיך בהדרכת נוער בהשומר הצעיר. רק כאשר סבא נדרש לארגון ההגנה בהיותו מכשירן אימא ויתרה על הסרטיפיקט שלה לטובת אחרים, הם נישאו ועלו לארץ. 

המשך המאמר...

לביא בטי22.5.1924 - 9.12.2012

לביא בטי

אמא יקרה שלנו,

נולדת ביום אביבי בחודש מאי 1924.

היום בו נדם לבך היה יום חורף קיצי, חמים ובהיר, כאילו בישר טובות.

ובלכתך, כמו בחייך, עשית זאת בשקט, בצניעות הכל-כך אופיינית לך, שלא להטריח ולא להטריד. נולדת למשפחה רחבה בסופיה שבבולגריה. בת צעירה, אחות לדודה ז'טי הבכורה. תמיד היה לך חשוב לציין שאתם ס"ט, משפחה שצאצאיה ברחו מספרד בגירוש הגדול והגיעו דרך טורקיה לבולגריה.


המשך המאמר...

אילן נתן20.10.1907 - 30.10.1976

לביא חיים26.12.1922 - 2.10.1984

פורת אסתרה30.5.1911 - 2.8.1984

בוסתנאי משה23.12.1908 - 23.7.1984

גורן ישראל3.10.1909 - 2.6.1984

שרפשטיין יפה29.11.1922 - 22.2.1984

בן-שאול ביביק (דב)15.9.1904 - 12.8.1983

לוי ז'קו (יעקב)1.1.1909 - 19.7.1983

פסח איזיא (יצחק)12.2.1906 - 21.4.1983

איזנברג יחזקאל13.8.1907 - 2.3.1983

בן-אברהם דוד19.4.1906 - 30.9.1982

זמיר (ציזלר) אריה30.10.1902 - 7.5.1982

בראון טוביה16.9.1912 - 11.9.1980

מיטלמן מאיר5.10.1907 - 21.9.1979

צור ניסן10.1.1908 - 22.8.1979

בן-כהן סוניה12.12.1910 - 18.8.1978

סלע אנקה (חנה)29.5.1905 - 3.12.1977

לומניץ בנימין10.2.1921 - 9.11.1977

ערב הני12.5.1918 - 21.9.1977

פינק מרדכי15.3.1901 - 8.5.1977

לכיש מודי16.3.1923 - 3.4.1977

פינק דרור אסתר14.3.1904 - 9.3.1976

קליינהאוז שמואל27.10.1924 - 17.11.1975

אופיר חנה27.8.1908 - 13.11.1975

כתר מיכאל24.4.1919 - 12.9.1975

גרינבלט לוי24.4.1907 - 14.8.1975

כורש הרצל25.9.1909 - 22.4.1975

גבעוני בוקיצה21.9.1906 - 14.5.1974

תורן שלה17.5.1911 - 21.1.1974

צור מאשה9.9.1909 - 19.12.1973

סלע מוניו (חיים)17.1.1907 - 28.8.1973

בן-יוסף אלחנן3.4.1924 - 9.8.1973

בן-שאול פנינה11.11.1910 - 13.12.1972

כספי זאב29.9.1904 - 9.4.1970

אופיר ליאו9.6.1905 - 19.1.1968

מלצר יעקב (ינו)12.2.1908 - 13.6.1962

פינק יונה1.5.1906 - 19.2.1962

בן-כהן צבי20.9.1904 - 31.12.1961

אגוזי חיים22.2.1906 - 22.2.1958

יוגב-אקרמן זאב2.8.1922 - 5.1.1955

שדמי (מוזס) חנה8.1.1907 - 13.1.1954

ניסימוב ניסים4.10.1909 - 24.6.1951

פריבמן פוליה1906 - 17.1.1949

הורוביץ מתתיהו13.11.1906 - 10.9.1942

ישראלי חיים10.6.1910 - 13.10.1936

גרינפלד אחד1914 - 2.12.1934

גרינפלד אחד
היה זה כשנה לאחר תחילת עלייתנו על הקרקע. בוואדי חווארית הקדחת טרם הודברה, האדמות עוד לא נוקזו אלא רוכזו ולא עובדו. פחות מתריסר חברים ישבו בארבעת הצריפים שעל הגבעה הערומה. מרבית חברי הקיבוץ וקומץ הילדים עשו בחדרה – חלקם כשכירים בעבודה חקלאית, מעין "הכשרה לבאות" ויתרם עבדו בקבוצת בניין עצמאית, שאמורה הייתה "לפרנס" את הקיבוץ ואת מניחי היסודות ל"נקודה" החדשה. לקבוצת בנין זו הצטרף "אחד" גרינפלד, "חולץ" ירוק שהגיע לא מזמן מהתנועה בהונגריה. גבר נאה וחסון, שאהב להפעיל שריריו בעבודות קשות – ...

המשך המאמר...