קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

גבעוני רמי9.9.1939 - 10.10.1973

גבעוני רמי
רמי, בן בוקיצה ויצחק, נולד ביום כ"ה באלול תרצ"ט (9.9.1939) בקיבוץ מעברות להוריו, שהיו ממייסדי הקיבוץ. רמי התחנך בקיבוץ וסיים את לימודיו במוסד החינוכי "רמות חפר". מימי ילדותו הצטיין בחריצותו ושקד על לימודיו מתוך חתירה להעמיק דעת. ספרו עליו חברי קבוצת "שחף": "כשהיינו זקוקים לעזרה, אפשר היה לבקש מרמי. ידענו שיש על מי לסמוך ושזה יהיה בסדר. הייתה לו אחריות קבוצתית מעבר לגיל שלו. היה לו דיבור פשוט, חיוך ביישני ונעים. לעתים היינו יושבים יחד ורמי היה קורא סיפור - של או-הנרי או של מופסן. הכל עשה בסבלנות, בפשטות, בביישנות משהו. הבנות היו מאוהבות בו. הוא היה יפה, נחמד וכובש-לב. כמדריך ידע לעזור לקבוצה למצוא את הרגשת היחד, וכחניך בקבוצת 'שחף'. תמיד תרם למסיבות, לטיולים, למחנות המשותפים. היה בו משהו יפה וטוב המיוחד לו". רמי היה מבוגר בנפשו מבני גילו. עוד בצעירותו התעניין בשאלות כלכלה, חקלאות ומדיניות. ביוזמתו שלו המשיך את לימודיו, לאחר שסיים את שתים-עשרה שנות לימוד החובה. הוא הצטרף לחוג לכלכלה מדינית, שנערך בגבעת חביבה, ותמיד היה חוזר ועמו צרור גדול של שאלות. הוא התעניין מאוד כיצד פועלת האידיאולוגיה בחיי היום-יום בארצות הסוציאליסטיות, ומהם הפגמים שהתגלו שם, לעומת הגשמת העקרונות בקיבוץ. הרבה ספרים קרא בנושא זה ועד שעות הבוקר המוקדמות, היה יושב ומתווכח עם החברים - כיצד ניתן לשפר, לתקן, לעשות הכל טוב יותר. רמי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1957 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורס מקצועות טנק, קורס קציני אג"ם, קורס קציני שריון וקורס מ"פ טנקים. בחוות-דעת מפקדיו עליו נאמר: "רמי הוא קצין בעל אופי חיובי ביותר, אחראי מאוד, בעל יוזמה, יעיל, שקול, רציני, בעל רמה מקצועית גבוהה וחביב על אנשיו". ספרו עליו חבריו: "אפשר להגיד עליו שהיה 'מפקד חבר'. כשהיה צריך להיות תקיף, ידע להיות תקיף, אבל בדרך כלל היה נעים-סבר. הוא לא היה מן המקלים, אך גם לא מהמחמירים. את הצוות שלו הצליח להביא למצב כזה, שהיה צוות אשר בו כל אחד מוכן לתת את החיים בשביל השני".
בשלהי יולי 1960, לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר ויצא לחיים האזרחיים, חזר רמי למשק והתמסר כל כולו לעבודה החקלאית, ובמיוחד לגידול המטעים הסובטרופיים. הוא עשה חיל בטיפוח מטע האבוקדו ואגוזי הפקאן והביאם לרמה כזאת, שעוררה את תשומת לבם של אנשי משרד-החקלאות ומכון "וולקאני" לחקר החקלאות, שאתם קיים קשר תמידי. רמי אף זכה לביקור מיוחד של אנשי משרד החקלאות ושל ראש הממשלה דאז, לוי אשכול ז"ל. בזכות הצלחתו נשלח לסיור מקצועי בארה"ב, ביפאן, בהודו ובארצות אחרות, כנציג משקי עמק-חפר והשרון. לאחר ששב מהסיור, כיהן כנציג האזור בוועדה הארצית לאבוקדו וכחבר במועצה המקצועית של השירות להדרכה ומקצוע שליד משרד-החקלאות, ופעל פעולה מבורכת, בלי לזנוח את פיתוח הענף בבית. רמי היה גם מיוזמי בית-האריזה האזורי לאבוקדו, וכן פעל רבות למיכון ענף הפקאן וייעולו. גולת הכותרת של פעילותו הפוריה, הייתה במילוי התפקידים המשקיים המרכזיים במשקו, מעברות, תחילה שימש כרכז ועדת העבודה, וכאן התבלטה יכולתו בארגון וכושרו לשלב הבנה לצורכי המשק עם בעיות החברה גם יחד. לא ארכו הימים ורמי נשלח לקורס להכשרת רכזי-משק במדרשה ע"ש רופין, ואחר-כך ריכז את משק מעברות במשך שלוש שנים רצופות - שלוש שנותיו האחרונות. חבריו למשק אומרים, שבזכותו התפתח הקיבוץ הרבה מן המשוער. אף-על-פי כן לא התנשא רמי ולא התפאר, תמיד התייחס לתפקידו ביראת-כבוד מהולה בחששותיו של מתחיל. רמי נשא לאישה את חברתו דליה, ובמרוצת השנים נולדו שלושת ילדיהם: אורית, נירית ושי. חבריו מספרים שלא היה גבול להערכתו את דליה, והוא נהג לומר שיש להם חוש-ששי זה לגבי זו. את ילדיו אהב אהבה ללא גבול והקדיש להם הרבה מזמנו וממרצו. במלחמת ששת הימים היה רמי בין הראשונים בחזית הדרום, שהגיעו אל התעלה (ששת הטנקים הנודעים). אחרי המלחמה הועלה לדרגת רס"ן. במלחמת יום-הכיפורים לחם בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. חבריו מספרים עליו שהיה שקט מאוד וקר-מזג;
בקור-רוח ובביטחון פקד על אנשיו בקרבות. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע ונהרג בקרב הבלימה באזור תל-פארס. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של קיבוץ מעברות. השאיר אחריו אישה שתי בנות ובן, אב, אם, אח ואחות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "רם הוגדר כקצין טוב, יעיל, בעל ניסיון, שקול, יציב גם במצבים קשים, אהוב על הכל".
לזכרו הוציאה המשפחה לאור חוברת ובה דברי חברים על דמותו.


חברים מספרים