קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

שרגאי ראובן27.8.1936 - 29.4.1958

שרגאי ראובן
בן סנאי ולאה. נולד ביום ט' באלול תרצ"ו (27.8.1936) בחדרה. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון במעברות. הצטיין בלימודים הריאליים והיה מוכשר לכל עבודה. ניחן בתבונת-כפיים. שלח ידו בכתיבת דברי-שיר ואף בציור. בשעות הפנאי ביקר בחוג לתעופה, יצא לקורס מדריכי-טיסה ואף בנה טיסנים בעצם ידיו - וכל אלה מכוונים לקראת מטרת-חייו: הטיס. גויס לצה"ל בנובמבר 1955 וממחנה-האימונים יצא לחיל-האוויר כפרח-טיס ואחרי שנתיים של עבודה ומסירות, בקבלו את כנפי-הטיס לא היה קץ לאשרו. ביום ט' באייר תשי"ח (29.4.1958) נפל בשעת מילוי תפקידו בדרגת סגן-משנה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במעברות. הניח אישה. הקיבוץ הוציא חוברת לזכרו בשם "ראובן" ובנה את "בית ראובן" בו נמצאים חדרים לספריה, לקריאה ולעיסוק בתחביבים. שנה שנה, מקיים הקיבוץ תחרות שחמט קבוצתית על "גביע ראובן שרגאי". במלאת עשר שנים לנפלו, הוציא הקיבוץ חוברת בשם "עלים ברוח" הכולל עלי שיר, התייחדות וזיכרון עם "טייס, בן-קיבוץ ורע".