קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

רון מצה6.1.1909 - 29.12.2002

רון מצה

כמה מילים על מצה, השותפה לעבודה.

דור בא ודור הולך ומסתבר שרק שלושה חברים בצוות הנהלתה חשבונות של היום זכו לעבוד עם מצה. זכו, כי להיות בצוות עם מצה הייתה זכייה. עשרות שנים היא הייתה באה בעקביות כל יום וממלאת בנאמנות את תפקיד מזכירת הגזבר, שהתחלפו לידה מדי שנתיים. אך מצה ידעה להתאים את עצמה לכל גזבר שנבחר והשתדלה להקל עליו בכל המובנים. זאת כמובן ללא לימודים באוניברסיטה, אך הודות לשכל בריא ותפיסה מהירה.

מצה סיימה את עבודתה ויצאה לגמלאות במלאות לה 80 שנה, כלומר לפני 14 שנים, אך איך השתנו התנאים מאז! הזיכרונות מביאים אותי לתקופה בטרם שיפוץ המקום, ומצה הייתה יושבת בחדר צר וצפוף שפעם-פעם שימש חלק מהספרייה. הקלסרים הרבים היו מסודרים על אצטבאות עץ מכוערות והשולחנות היו אוסף של ריהוט משומש ובלוי. על מזגנים ומחשבים איש עוד לא חלם וכל הרישומים נעשו על גבי מכונת כתיבה או ידנית, אך אף טרוניה על קשיים בעבודה לא נשמעו ממצה, תמיד היה לה מצב רוח טוב, חיוך על השפתיים ומילה טובה לקולגים. היא מאד דאגה לרווחת הצוות והמקום, היה לה חשוב שהכל יהיה נקי, שהמטבחון הקטן יהיה מסודר ושלגזבר יהיה כוס קפה על הבוקר. בכתב יד יפה וברור מצה הייתה כתבת את הצ'קים לספקים ותמיד הכל דפק אצלה על הצד הטוב ביותר.

בשנים האחרונות השתדלנו לשמור על קשר, לא שכחנו אותה. בירכנו אותה מידי שנה ליום הולדת והשתתפנו באבלה עם פטירת שמחה לפני שנתיים. מאז היה לה קשה, אך גם בשיזף הייתה מראה שמחה עם כל ביקור. היום אנחנו נפרדים ממצה, אישה אצילה, חברה טובה ואם משפחה מסורה לעמי, רון ואסתר. אנחנו משתתפים בצערכם, בית רון נמחק מהספרים של מעברות, כמה עצוב.

יהיה זכרה ברוך.

 

שושנה אפרתי ליד הקבר  - 30.12.2002