קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

שופן צבי21.7.1906 - 26.9.1998

שופן צבי

צבי שופן – דברים לזכרו

צבי נולד ב- 1906 בשלגאטרין שבהונגריה, עלה לארץ ישראל ב- 1930 ונפטר במעברות ב- 1998. מסכת חיים ארוכה באה לקיצה.

צבי גדל בעירת כורים בינונית ובה קהילה יהודית אורתודוכסית. בית הוריו היה בית דל ומהעוני והמצוקה של שנות ילדותו פיתח את מחשבתו וזיקתו לרעיון הצדק החברתי. המשבר והאנטישמיות שבאו בעקבות נפילת המשטר הסוציאליסטי שקם בהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה דחפו אותו לתנועת הנוער החלוצית "השומר הצעיר" ואיתה עלה כאחד מראשוני הבוגרים. השנים היו רוויות פעילות קיבוצית ובחצר הקיבוצים בחדרה התחוללו דרמות גדולות. חברים נוספים באו מהונגריה ונעשו ניסיונות להתקשר לכמה קיבוצים, נסיונות שהיו מלווים במאבקים ופגיעות אישיות. חלק גדול מהקבוצה ההונגרית חזר (ערק, לפי הרגשת החברים שנותרו בארץ!) להונגריה משהתאכזב מהמצב בארץ ושאר הקיבוץ הצטרף לקיבוץ ג' ויסד את קיבוץ מעברות.

צבי לא היה מעולם איש דברים. מיומו הראשון בארץ היה מעורב במתרחש דרך המעשה. הוא היה מעורב במאבקים לעבודה עברית ומאז ימיו הראשונים בקיבוץ עבד בחקלאות: בפלחה, במספוא, בפרדס ובמטעים. בראשית ההתיישבות בוואדי גם הספיק לחלות בקדחת. על עצמו אמר, לימים, כי אין לו חברים קרובים, אך אין בליבו טרוניה על כך. בשנים מאוחרות החל לעיין בסוגיות  ביהדות והרבה לטייל ומצא בפעילויות הללו סיפוק רב.

כשאני עומד כאן על הגבעה הזאת ומשקיף על העמק שבינינו ובין גבעת הקיבוץ אני חושב על צבי שעבד את האדמה הזאת שנים רבות כל-כך. אני נזכר בשורה ארוכה של תמונות. הגדולה והמפורסמת היא כמובן התמונה הנהדרת של צבי הזורע את אדמת עמק-חפר. תמונה זאת היא אולי תשובתו הניצחת לכל אלה שאינם יודעים מה עשו כאן ראשוני החלוצים. צבי בעיני היה תמיד החייל של המהפכה הציונית הסוציאליסטית. תמיד בעבודת השדה הקשה, לא בדיבורים אלא בעבודה קשה ומסורה לאורך שנים, בלי להחסיר אף יום. גם בערוב יומו, כאשר עבד חלקית בתרימה עד שלא יכול היה יותר, היה צריך ממש לדחוף אותו בכוח מהעבודה, שכן לא היה מוכן להבין שאיננו יכול יותר. אני זוכר את צבי קורא בדבקות רבה את "על המשמר", מתוך עניין רב בנעשה אך גם מתוך הפגנה של עמדה פוליטית מפ"מית. ברוח זאת גם אהד תמיד את הקבוצה של הפועל תל-אביב והיה אוהד נלהב גם בשנים שזה לא היה כל-כך מקובל. בגיל מבוגר יחסית התחתן צבי עם טונה ונולדו להם שתי בנות, חדוה ולאה.

בשנים האחרונות והארוכות מאד, כאשר מצב בריאותו הלך והדרדר, סעדה אותו טונה במסירות ואהבה אין קץ.  שעות רבות ישבו יחד על-יד השולחן וצבי עוסק בפעילויות פשוטות. הטיפול המסור והאוהב הזה, של טונה ושל הצוות המסור בשיזף, הוסיפו לצבי שנות חיים רבות.

אדמת מעברות אוספת עליה באהבה רבה את אחד מבניה האוהבים ביותר. יהי זכרך, צבי, ברוך.

 

עופר