קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

גרון סופי14.12.1908 - 11.12.1996

גרון סופי

סופי קבלה אותנו ילדים קטנים ורעשנים כאשר עלינו למוסד החינוכי,

סופי לימדה אותנו המון דברים, אבל לא למדה אותנו להספיד.

אנחנו  היינו קבוצה גדולה עם הרבה ילדי חוץ, והיה צורך להכניס את כולנו למסגרת, משמעת, ללמד כללי ההתנהגות וניקיון.

למדנו מסופי לכבד אחד את השני ולהיות סבלנים וותרנים לילדים שקצת חרגו מהמסגרת. את כל זה לקחנו אתנו להמשך החיים.

סופי הצטיינה בחריצות רבה ובמסירות  אין קץ. שעות רבות בלתה אתנו , הדריכה אותנו ברכישת הרגלי חיים. דאגה לבריאותנו והרגשתנו הטובה, גוננה עלינו מפני דברים הלא טובים והלא שמחים שקורים בעולם, בארץ ובקיבוץ.

זכורים לנו הממתקים שהיתה מכינה בכל פעם עם שובני מטיול או מחנה. בכל יום שישי הייתה מקפידה לחלק ארבע קוביות שוקולד על מיטתו של כל ילד.

לעיתים קרובות על חשבון השיעורים היינו כולנו מגויסים לסדר יסודי, ולפי הנחיות וארגון של סופי, היינו שוטפים, מנגבים ומקרצפים את כל הבית, והיא הייתה בכל פינה ובכל זמן, מגישה עזרה ומשתתפת.

בשנים האחרונות להיותנו במוסד, סופי הפכה גם לידידה וחברה שלנו.

וחברות זו נמשכה שנים רבות גם כשבגרנו היינו נפגשים איתה בחצר, תמיד רצתה לדעת על הנעשה אצל כולם ורווחה נחת כששמעה טובות. עברו כמעט 40 שנה, הקשר המיוחד הזה עם ילדי אלומה עזר לסופי בהיותה בודדה כל חייה, חברות זו שלנו איתה אולי היא תרומתנו הטבעית והצנועה לכל מה שנתנה לנו.

 

יהי זכרה ברוך.

בני אלומה

חיים ארדיטי