קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

גורן יגאל18.4.1944 - 3.12.2013

גורן יגאל

        שיר לאחי    

 

      הנה מהדהד שאון המקוש והאת,

      הסכת, נכרה קבר חדש בזו העת!

      וכמה מתישה עבודת החופרים

      מפאת הכבוד והמעמד,

      או ,שמא, קשה ויבשה הקרקע  מעצירת הגשמים.

 

     שינסתי מותני, אימצתי הזיכרון,

     גייסתי את מר גוגל וכל התותחים הכבדים,

    בתוספת קצת כישרון,

    רק כדי שלא ישעמם לך בארון...

 

   סיפורנו מתחיל בשנות הארבעים,

  עת קלרה וישראל  מדור עוקרי הרים,

  מתפנים לדקה מהקמת מדינה, ואותך מביאים!

  שמך, זה ברור, מסמל גאולה.  

  הגרמנים מכל חזית נסוגים בחופזה,

  וחנה סנש צונחת כדי להצית להבה.

 

ולמי שמטיל ספק  בזה  היֶדַע, 

שכל זה קרה שנים הרבה לפני אותו הרגע,

עת רצו הורינו ותפסו מקום טוב באמצע,

שכם אל שכם צד ליד צד:

פורמן משמאל ושרפשטין מימין – לעד!

 

וכך, בקיבוץ גודל ילד מקסים,

שלא בדיוק מסתדר עם אותיות ומספרים.

וגם עשר ועדות חינוך לא יודעות מה עם ילד משוטט עושים...

יאבחן לך ממרחק קילומטר,

געיית פרה  הכורעת בעדר!

יחבוש סוס ברתמה ואוכף,

יאחז בחרמש וקלשון

וממרומי עגלה עמוסה, בתלתן הוא מוקף.

 

מפגין שליטה  ומרות בטרקטור - כמה גאה!

ולי נותר, כמו תמיד, רק לקנא.

מתקן מכונות ומנועים,

היכן ומתי למדת את כל הפרטים?

בעיקר שכל הפטישים  של פינקו דוד מתעופפים...

 

לכל אחד מאיתנו יש את היגאל שלו,

ובצבא נפתח לו הג'ובל  במלוא הדרו,

הכיר חברים מתאימים כלבבו,

פיצחו אופיו ושפת גופו.

תשתית לחברות, רעות, מסירות,

לעולם לא פג התוקף –

שותפים בכל  ולא מפנים עורף.

 

וזה הילד שהתקשה לקרוא מהלוח בקיר,

שלא קיבל עניבה במסדר-אש  בשומר הצעיר...

מחזיק כסדרן שמונה כדורים באוויר,

משגר נהגים למשימות – מי לתחמיץ ומי לנמל,

שולט במערכת ממש כמו אדמירל!!

 

זהו, אחי, זמנך עבר,

אני זז ואתה נשאר.

יכולנו לשבת, לספר ולצחוק עד מחר

איך הורדת גלגל שלם בסרט, כי נהייה מאוחר.

איך התחלת  לבנות רכב בדלת

וגם איך הקרבת שעה מחייך בסובארו סגור בקיץ לוהט.

מסתובב בגרנות, ומיד בקשר התחילו הקינות והקנאות... 

ואיך משאית זבל, תרומה לאחיך הצעיר,

הפכה בין לילה לאלפי קוב בסיפורי כל העיר...

והטיול בסיני עם הפורד הירדני – ממש מיתולוגיה!

אלוהים יודע כמה תחסר לי.

 

 

   איציק גורן                          4/12/13  מעברות.

 

 

יגאל

---------------

איש של פשטות

כך היית

אהוב על ידינו, המשפחה,

ואהוב על חבריך ומכריך

וזו, בפשטות, האמת עליך.

 

שקט ונמנע מעימותים ומלתפוס את אור הזרקורים,

אבל בשולחן הארוחה

היית משחיל רק מילה

ואנחנו כולנו מתגלגלים על הרצפה.

 

בשבילך, אם אפשר, המבורגר קפוא ולא כזה שהכנתם לבד,

האוכל בחדר אוכל הכי טעים,

הספה עם העיתון והכדורגל בטלוויזיה זה הכי נעים.

 

גדול וחזק,

מזיז משאיות בקואופרטיב כמו היו כלי משחק.

לידך מרגישים בטוחים

כי הכל, פשוט, בסדר.

 

אהבת את הבית, את הילדים המתרוצצים,

אהבת את האחים שלך

ואת הסיגריה עם ה'פרלמנט', בחוץ על המרפסת.

 

עכשיו, כשאתה עוזב את העולם הזה

ופונה על העולם הבא,

כאבי הגוף וכאבי הנפש מרפים

ואנו מקווים שאתה זוכה למנוחה ולשקט.

בלבנו תמשיך לחיות

ותחסר לנו מאוד.

היה שלום, דוד יקר.

 

-------------

נעמה אשכנזי

(לשעבר גורן,הבת של איציק, אח של יגאל).