קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

הלפרין יפה7.1.1910 - 7.5.2004

הלפרין יפה

יפה

יפה הייתה שייכת לדור שהניח את יסודות המדינה בעמל כפיים ובחיי יום-יום של מחסור מבחינה חומרית, אך עשיר במרץ ובמוטיבציה.

היא נולדה לפני 95 שנה בווינה והגיעה יחד עם שלמקה בשנת 1929 לקיבוץ אפיקים. אחר-כך עברו למשמר העמק ובשנת 1931 נשלחו כשליחים לאוסטריה. שם שהו שנתיים ובתום תקופה זו הצטרפו למעברות. למען האמת, יפה אף פעם לא השלימה עם חיי קיבוץ, אולם היא ויתרה על שאיפותיה למען שלמקה, שאהב מאד את חיי הקיבוץ.

יפה עבדה בתחילה כמבשלת אך רוב השנים היתה תופרת. היא נולדה בווינה כבת שלישית להוריה. לפניה היו אחיה זאב ומקס ואחריה נולדה אחותה חנה – אני כפי שנקראה. להוריה היתה חנות מכולת. יפה היתה חברה בתנועת השומר הצעיר בווינה, שם הכירה את שלמקה, שהיה מדריך בתנועה.

עם תחילת מלחמת העולם השניה – עלו הוריה ארצה וגרו בתל-אביב. יפה היתה כל שבוע מבקרת אותם ומביאה איתה מכל טוב שיכלה להשיג בקיבוץ.

כשהייתי בת תשע וחצי נשלחנו - בכורי מעברות – ללמוד במוסד החינוכי במשמר העמק. יפה סבלה מהניתוק ממני, והם היו באים לבקר אותי בתכיפות, כאשר המסע למשמר העמק לא היה פשוט – משום שלא היתה להם אפשרות לנסוע ברכב ממעברות, אלא הם התגלגלו בטרמפים. הם היו ההורים היחידים שבאו לבקר בקביעות.

כשעמוס נולד, יפה היתה מתגנבת להאכיל ולטפל בו – משום שאז לא יכלו לבוא מתי שרוצים – אלא רק בשעות קבועות. היא היתה עומדת בסתר ומקשיבה האם הוא בוכה, ואז מתגנבת על מנת להרגיעו. כמה היו חיי הקיבוץ אכזריים אז.

כשעברתי לגור ביקום – בתחילה יפה ושלמקה היו באים כל יום לבקר, כאשר הם סוחבים סלים עם כל טוב – פן יחסר לי דבר. שנים הם היו באים כל שבוע, בכל מזג אויר, בטרמפים, כשמאוחר יותר שלמקה נהג בג'יפ ממעברות. כשנסענו לטיול הראשון שלנו לחו"ל, היו באים יום יום על מנת להיות עם ילדי.

מה אומר, לא הרבה בנים זוכים להורים אשא כל מעייניהם הם טובת הילדים. יפה זכתה לראות את נכדיה וניניה ולא כל אחד זוכה לכך. יפה התברכה בבריאות טובה במשך כל שנות חייה ועד גיל מופלג שחתה בעונת הקיץ יום-יום עוד בבריכה...

שנותיה האחרונות עברו עליה בבית "שיזף", בו קיבלה טיפול מעולה. היא זכתה להנות ממשפחה ענפה – 7 נכדים ונכדות, 11 נינים ורבעה אחת, כן, כך קוראים לבת של נין לפי האקדמיה ללשון.

היא הגיעה לשיבה טובה והלכה לעולמה בשלווה וללא סבל. אנו טומנים אותה היום באדמת מעברות. מקום בו חייתה את רוב חייה, לצידו של שלמקה שהלך לעולמו לפני 11 שנה.

אנו נפרדים ממך – ונזכור את אצילות נפשך, את אהבתך לנו. אנו אוהבים אותך ונזכרך ונזכירך תמיד.

זכרה שמור בלב כולנו לתמיד!  תהיה מנ