קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

יעקובי רבקה15.9.1911 - 13.2.1994

יעקובי רבקה

רבקה יעקובי – דברים לזכרה

רבקה נולדה ב- 1911 בסופיה, בולגריה.

מגיל 9 למדה בבית ספר עברי. בגיל 14, ב - 1925 עלתה לארץ – פלסטינה – עם הוריה אחותה ואחיה. בתקופה הראשונה למדה בבית ספר אליאנס בת"א וממרחק של שנים זכרה אותה כתקופה קשה של התאקלמות – בעיות כלכליות, מחלות, פחד מפני ערבים. האבא התעקש לעסוק בחקלאות למרות שלא היה בקיא בשטח ונחל כישלונות גדולים. בגיל 15 יצאה לעבודה והחלה ללמוד בערבים. אביה היה ציוני נלהב ולמרות הקשיים, סיבלם של הילדים ותחינות האמא דבק ברעיון הציוני ולא הסכים לחזור לבולגריה. בשלב מסויים השקיעה המשפחה כסף כדי להצטרף להתיישבות חקלאית בבית חנן. רבקה הצטרפה לנוער העובד ושם למדה והכירה את הארץ וצעיריה.

בראשון לציון הכירה בחור שעמד להצטרף לקיבוץ ג' בחיפה. בת 20 עזבה את הוריה למרות התנגדותם הקשה והצטרפה לקיבוץ ג'. היא ברחה מהבית ובתחילה היתה בעימות קשה עם הוריה, לאחר שנים התפייסו.

במשך שנים רבות ניסו אביה ואמה לשכנע אותה לעבור לבית חנן ולעסוק שם בחקלאות, אבל רבקה אהבה את הקיבוץ ולא רצתה לעזוב אותו. בחדרה סבלה מאד מהקדחת ולקחה כינין בקביעות, ואף נסעה לחצי שנה לבולגריה להבריא. כשחזרה לקיבוץ, שישב כבר בוואדי חווארית, פגשה את הרברט. נאורה ויצחק נולדו להם וצר היה לה שלא המשיכו את דרכם במעברות.

רבקה סבלה ממחלות רבות, אך אהבה והעריכה את עבודה, בה התמידה ולא ויתרה עליה ככל שיכלה, ואף ראתה בה גורם מרפא ומעורר. העידה על עצמה שהשתייכה לאלה שיודעים לעבור קשיים לבד, שידעה ליצור קשר עם אנשים מגילים ומשכבות שונים. הקריאה היתה עבורה אחד התענוגות הגדולים.

הוצאת חוברת לזכרו של הרברט היתה מפעל שרבקה החשיבה והקדישה לו כוחות ומשאבים גדולים. היא הרגישה שאין לה כבר זמן רב ושמחה שהצליחה לעמוד במשימה זו.

נאורה, יצחק, נכסדים ובני משפחה – היום אנחנו מלווים את רבקה בדרכה האחרונה, ובזה נקטעת שרשרת משפחת יעקובי בקיבוץ מעברות. המקום הזה בו קבורים הוריכם ובו גדלתם יישאר ביתכם. אתכם אנחנו בצערכם יהיה צכרה של רבקה צרור בצרור החיים.

כתבה ניצה הרצוג  14.2.1994