קדיש
יתגדל ויתקדש יקר האדם,
אשר הלך איתנו במישור
ועוולה לא נמצאה בשפתיו.
ישתבח הקיבוץ בבניו
ששיקעו מחילם ללא חסך,
משחר ילדותם ועד אביב ימיהם
וגמולם - טעם חייהם.
ואם תמו חיים של טעם,
חיי בן שגדל בשדותינו כצמח השדה, 
   
לא נפקד זכר פועלם.
כי דרך נעורים לא תאבד
ותוחלת זיכרון נפלא תעמוד לעד.
כי חוק הוא מאז ומעולם,
שזכר מעשיו של אדם,
יהיו צרורים בצרור החיים
וחתומים בשלשלת המשכם.
קיבוץ מעברות מעלה זכר יקיריו,
במעשה החיים והשלום.
יתגדל ויתקדש אמת האדם.

 

 

דורון מרדכי3.6.1923 - 13.7.2010

דורון מרדכי

הספד לאבא
אבא! אני רוצה להודות לך על החיים היפים והטובים שהענקת לנו,
לילדיך ולנכדיך ולכל חברי קיבוץ מעברות.
בשנת 1948 עלית לארץ מצ'ילי עם קבוצת צעירים והגעת לקיבוץ נגבה לתוך מלחמת השחרור. מיד נרתמתם להגנה על היישוב מול הצבא החזק ביותר שעמד מולנו אז, צבא מצרים.
לאחר גמר הקרבות וקביעת גבולות א"י בשנת 1949, יצאת לסייע לקיבוץ קטן וצעיר ומביתך המרווח בצ'ילי הגעת לאוהל עם מקלחות ושרותים בפחונים, כאשר בחוץ הגשם, הקרה, החום והצינה אשר נתנו לך את הכוח לבנות ולהבנות בארצנו.
תמיד תמיד קיבלת את המצב הנעים והפחת נעים בצחוק ובהומור וידעת לספר עליו בדיחות. לימים הכרת את אמא ויחד החלטתם להמשיך ולבנות את הקיבוץ, אמא בתפקידה כאחות הקיבוץ ואבא אתה במטעי הבננות בשלושת העצים. בהמשך באו הילדים עקיבא, נדב, ואנוכי בת הזקונים. לאחר שהחלטת שהצומח פחות מענין אותך עברת לטפל ברפת והשקעת את כל מרצך בחי.
ב1967 לקחת חופשה ונסעת לבקר באוניה את משפחתך בצ'ילי למשך שלושה חודשים. חזרת מצ'ילי ונרתמת לתחום התעשיתי בקיבוץ, בחלבית ובאסיא מעברות. בשנות ה - 90 עברת לסייע למערכת החינוך ושם ראו אותך הילדים והמחנכות תמיד כסבא אוהב ודואג. "סבא מרדכי" קראו לך. כשנכדתך אדוה עבדה בגיל הרך בקיבוץ באת לבקר אותה. אדוה סיפרה לילדים שסבא שלה בא לבקר אותה, והילדים הגיבו: זה סבא מרדכי, זה סבא של כולנו.
בשנת 1978 נולדה קרן נכדתך הבכורה ומיד השתלבת בגידולה והתפתחותה, בטיול אחה"צ בחצר הקיבוץ, ליד שולחן האוכל ולפני השינה, תמיד בהומור, צחוק ואהבה. ואחריה באו הנכדים תמי, אדוה,שני, בן, רוני, לי, זוהר, מיה וטל. וגם לכל אחד ואחד המשכת להעניק ולתת טיפול מסור ואוהב וידעת תמיד להקדיש את המיוחד לכל אחד.
אבא, ילדיך ונכדיך יזכרו לך את הנתינה. אבא, הרבה ממוקיריך וידידיך היו רוצים להתפאר במשפחה כזו חמה ואוהבת. תוך כדי הטיפול בנכדים מצאת לך תמיד פנאי לתחביביך המגוונים, אהבה לבעלי חיים, טיפול בחתולים וכלבים בקיבוץ וזה אולי השלים לך את החוסר לאחר שלא השלמת את לימודי הוטרינריה בצ'ילי.
היה לך אוסף בולים בין לאומי שנאסף ממעטפות מכתבים שקבלו החברים בקיבוץ ממשלוחי הדואר. לימים התחברת לשרות הבולאי בארצנו ומהם קבלת כל בול חדש שיצא, כציון לתקופה מיוחדת או לאירוע בארץ. אבא, במקביל עסקת באיסוף מטבעות עתיקים מהארץ ומהתפוצות. היתה לך תכונה מיוחדת להבחין במטבעות בקרקע, בטיולי טבע בארץ או בבילוי על שפת הים.
בתחום הבידורי הכיפי תרמת את חלקך בהשתתפות בהצגות שנערכו בקיבוץ תמיד תמיד עם אהבה ורגש לזולת.
אבא, עד ימיך האחרונים, שבהם עוד יכולת לשתף, תמיד התעניינת ושאלת לשלום נכדיך, התפתחותם, הלימודים שלהם ושאר עיסוקיהם והשרות בצה"ל. אף פעם לא שכחת להכין לנכדיך שי לחג, לכל אחד במעטפה שווה, לגדול ולקטן. ולימים שרגליך לא יכלו להמשיך לשאת אותך בקשת מילדיך שיעזרו לך בהכנת השי. נכדיך היקרים גמלו לך תמיד בחיבוק ונשיקה.
אבא, תמיד תחסר לנו, לילדיך ולנכדיך. יחסר לנו מאור פניך ובדיחותיך, ויותר מכל נזכור את דרך החיים המיוחדת שלך. נוח על משכבך בשלום ושמור עלינו שם למעלה כמו ששמרת עלינו כאן למטה
דיצה