ארכיון תמונות

Skip Navigation Links.

מארכיון סרטים ושירים



צילום: חיים ארדיטי
עריכה: גיל ארדיטי

קליפ הוקרה מהורי הקיבוץ לצוותי החינוך שלנו אשר משקיעים את כל כולם בעדודה הקשה עם ילדנו

גלריית תמונות

064b.jpg
תחרות צילום לט"ו בשבט 2007
068b.jpg
תחרות צילום לט"ו בשבט 2007
sade
פאב ארט - יורם גרינבלט: מכלול היצירה
5044
יעקוב שוטוב - ציפורים וחיות אחרות
DSC_0028
איציק סדן תמונות חדשות
DSC_0001
איציק סדן תמונות חדשות

תמונות חדשות בארכיון התמונות

adam1987_לואיזה ארדיטי - מתפרה
לואיזה ארדיטי במתפרה.
adam1987_יפעת ארן 2
יפעת ארן.
adam1987_יפה הלפרין-מתפרה
יפה הלפרין במתפרה.
adam1987_יהושע מס
יהושע מס.
adam1987_יעל שלג
יעל שלג.
adam1987_דליה פלג-לביא
דליה פלג-לביא.
adam1987_דבורה שלג
דבורה שלג.
adam1987_גלית יערי,מיכל לוי,דניאל שרון
גלית יערי- מטפלת. על ידיה- דניאל שרון.שני מימין- איתמר כתר, לידו מיכל לוי.

דפי זיכרון לחברים

ריכטר אופליה

אופליה ריכטר – דברים לזכרה

אופליה יקרה. כמה לא צפוי.... קשה לדבר עלייך בזמן עבר. תמיד כל-כך חיונית, חייכנית, מלאת שמחת-חיים, מאירת פנים וכל-כך משמעותית לכל-כך הרבה אנשים.

אופליה נולדה ב-3.1.1923. היא הייתה בת בכורה לשני אחים (אח ואחות שעדיין חיים בארגנטינה), בעיירה אנדור שבצפון פולין. באותם זמנים לא היו שם לא חשמל ולא מים זורמים. אביה של אופליה, אהרון קוּנסְט (שפירושו בגרמנית: אומנות) היה נגר. אמה של אופליה, מינה, הייתה עקרת בית. אופליה למדה בבית-ספר שבו למדו גם עברית. הייתה שם קהילה יהודית פעילה.

גרינבלט לני

לני שלנו

בלתי נתפס לקשור אישה כל-כך יפה, חיונית, חייכנית, מלאת אופטימיות ושמחה - למוות. אין איש שלא זוכר את לני כאישה פעילה, ספורטאית, רקדנית ומלאת חיים.

לני נולדה למשפחת דריסק באמסטרדם ב-1 ביוני 1940. אביה ארי היה עובד תעשיה ואימה קורי, שהיתה אחות ל-7 אחים מתאגרפים, עבדה אז בבית הקפה של סבתה של לני. מאוחר יותר עבדה שנים רבות כגננת ולאחר מכן כתופרת תלבושות בתיאטרון חשוב באמסטרדם.

את שנות המלחמה עברה המשפחה באמסטרדם. לני גדלה בבית נוצרי. בזמן התיכון למדה בלט והמשיכה והשלימה את לימודיה באקדמיה למחול. היא עסקה במחול באופן מקצועי כמורה לבלט.

ארכיון מעברות 

מגוון מאמרים נבחרים מארכיון קיבוץ מעברות

מהארכיון

תשובות לחידון חקלאות של פעם 1.        במכוורת עבדה קלרה גורן כמרכזת ואיתה הנערים: גלעד בן אברהם, כרמי בן אברהם. יש...        לקריאת המאמר... לתגובות...
לפניך חידון על החקלאות של פעם. ניתן לחשוב ולענות את התשובות ואחר כך לבדוק בדף התשובות. בהצלחה.        לקריאת המאמר... לתגובות...
גן בית-גן ירק   (לקוח מהספר: "בין השיזף לאקליפטוס" בעריכת שלמה אייזנר)   שני גני ירק היו בקיבוץ: "גן ירק" שם גודלו ירקות שנשלחו לשוק מחו...        לקריאת המאמר... לתגובות...

בשבוע שעבר נערך כנס ארכיונאים ובמהלכו הוענקה לשרה בורשטיין תעודת הוקרה מטעם "האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע".

בתעודה נכתב:

       לקריאת המאמר... לתגובות...
​לאה אשכנזי כתבה בשנת 1983 על הילדות במעברות. ההבהרות באדום הן תוספת של הארכיונאיות להבהרת הכתוב.         לקריאת המאמר... לתגובות...

סטארטאפ נוסח שנות הארבעים :לכבוד 80 שנה לעליה על הקרקע 

הפעם  אנו מביאות כתבה על יזמויות שאמנם לא היו ענף בפני עצמו אבל הצליחו ונשאו פרי.

בעיתון הקבוץ שפורסם ב  14.5.91 הופיעה כתבה של רחל דניאל בשם-" מאגדות המקום".רחל מספרת על היוזמה לנצל את צמר הכבשים שבדיר לסריגת סוודרים לילדים ועל הפרווה מהארנבייה שנוצלה גם היא לשיפור הצמר .

להלן הכתבה של רחל דניאל כלשונה:

       לקריאת המאמר... לתגובות...

ספר צילומיו של מני ארז ז"ל והחוג לצילום

 

לפני מספר חודשים הוציאה משפחת ארז אלבום מקסים לזכרו של מני ארז ז"ל ובו רבים מצילומיו המרהיבים ומשיריו של מני. את האלבום ערכה משפחתו הקרובה של מני מתוך עזבונו. הם בררו ובחרו מבין הצילומים הרבים ואת השירים בחרה חדוה מתוך עיתוני הקיבוץ ומשירים שנשארו בביתם. מני לא הוציא אף פעם ספר שירים בעצמו כי נהג לומר: "אה, זה שיר לא טוב, וזו תמונה ממש לא טובה..."

מני ודאי היה שמח עם הוצאת האלבום למרות שלא נהג להחמיא לעצמו על יצירותיו.

       לקריאת המאמר... לתגובות...

חיים אגוזי

לאחרונה פנו אלינו מ"מוזיאון בית הגדודים" באביחיל ובקשו, במסגרת מבצע תיעוד מתנדבי הצבא הבריטי, לקבל מידע על חיים אגוזי. בתהליך החיפוש אחר עדויות עליו תוך שתוף בני המשפחה-שלמה אגוזי ואחיותיו עדנה ועליזה –זכינו להכיר אדם מופלא. תרומתו של חיים לקבוץ  ולקהילה היהודית בצרפת ראוי להן שייזכרו לדורות . 

       לקריאת המאמר... לתגובות...

מן הארכיון

בימים אלה מעלים אורי שלם ונורית לומניץ את אתר הנפטרים של מעברות לאתר האינטרנט של הקיבוץ. החברים מוזמנים להיכנס ולראות.

הנפטר הראשון של מעברות היה אלכסנדר(אחד) גרינפלד. בתיקו האישי נמצא מכתב אנונימי שנשלח לארכיון  במלאת 50 שנה למותו . מכתב זה עונה על השאלה מדוע נקבע מקומו של בית העלמין שלנו בגבעת נפוליאון וגם מתאר את נסיבות התאונה בה נהרג אחד גרינפלד.

 להלן המכתב:

       לקריאת המאמר... לתגובות...

מן הארכיון

לכבוד שנת ה-80 לעליה על הקרקע של הקבוץ בשנת 1933 אנו מביאות קטעי ארכיון

מההיסטוריה הקיבוצית.

לפניכם שיר שכתב ניסן צור, בעלה של מאשה צור, הוריהם של נחמה, ישי ומרים.

ניסן היה איש אדמה וספר והיה קרוב לטבע ולחקלאות. את  שירו כתב בשנת 1944 ופתח בשורות הללו:

"שלנו", אמרו העובדים...

"השקינו בלילה, טפלנו ביום,

 הוספנו, הרחבנו, הגענו הלום,

 "לי הוא"-אמר העובד-

כל הקבוץ לזה עד!"

       לקריאת המאמר... לתגובות...

מן הארכיון

80 שנה חלפו מאז הגיעו בשנת 1933 וותיקי הוותיקים של קיבוץ ג'  לגבעה שלגדת נחל אלכסנדר. כאן הקימו את ביתם ביתנו – קיבוץ מעברות.

מעניין איך צוין ב 1933 חג הפורים .לא מצאנו במיכל פורים עדויות לכךעם זאת נאסף שם חומר רב מהמסיבות משנות החמישים ואילך. מסיבות אלה היו חגיגה של יצירה עצמית ומראה צלולה לחיי היומיום. היו שם פיליטונים, שירים,ריקודים, תחפושות מדהימות ושמחה שהמתינה כל השנה כדי לפרוץ בערב אחד. ילדים ובני נוער לא היו מוזמנים כדי שהמבוגרים יוכלו להשתולל ולהשתחרר מכל התחפושות  של ימי החול.. 

הפעם בחרתי לפרסם שיר שנכת בבידי אלמוני כנראה בתחילת שנות השישים.

       לקריאת המאמר... לתגובות...
מהארכיון 
במדף התיקים של עוזבי הקיבוץ מצאנו מכתב מרתק שנשלח על ידי עולים מהונגריה שהגיעו מעתלית למעברות לתקופה קצרה של התארגנות. המכתב נכתב ב 7.9.1945 על ידי ד"ר שומודי (או שומוצי ) לחברים בשוויץ.בחלקו הראשון של המכתב ישנו תיאור המסע הקשה מהונגריה לעתלית .החלק השני עוסק רובו ככולו בקיבוץ מעברות. הוא מתאר להפליא את המקום,את הקשרים בין החברים,חינוך הילדים ועוד.
להלן החלק השני:        לקריאת המאמר... לתגובות...
מן הארכיון - "טבריה בבית"

היֹה היָה פעם בקיבוץ מעברות מקום בשם "טבריה בבית": חדר טיפולים בבוץ לוהט לסובלים משיגרון ואישיאס. בזכות פעילותה המבורכת של שרה בורשטיין נמצא בארכיון תיק, המכיל כתבות שהתפרסמו בקשר למקום. כמו-כן, אפשר למצוא את סיפור המקום בסִפרהּ של שרה "תולדות קיבוץ מעברות".
תודה גדולה לשרה!
לאחרונה, מצאנו בתיק כתבה של נֹעה שפירא, שהייתה המטפלת שם במשך כ- 10 שנים. חדר הטיפולים נבנה מעל המכבסה ב- 1952 ופעל בערך עד 1970. נֹעה למדה את המקצוע בעין החורש, שגם להם הייתה "טבריה".         לקריאת המאמר... לתגובות...