מאמרים בנושא הפרטה עבודה ופרנסה

קפיטליזם 

סדרה בת 6 פרקים בבימויו של אילן זיו. הקפיטליזם הוא לכאורה פרי יצירתם של הוגי דעות גדולים ורעיונות גדולים. השאלה היא אם יש אמת במוסכמה הזאת?, כיצד עיצבו הרעיונות הללו את חיינו?, מה הקשר ביניהם לבין המציאות? האם הם יכולים לעזור לנו להבין את המשבר הכלכלי של היום, שלא לדבר על עתיד הקפיטליזם? הסדרה "קפיטליזם" בבימויו של אילן זיו היא ייחודית גם בתוכן וגם בשפתה הויזואלית. זו היא קופרודוקציה צרפתית/קנדית העוסקת בסיפור התפתחות הקפיטליזם כהתפתחות של רעיונות. הגישה היא חתרנית ומנסה לקעקע את האמונה בכלכלה כמדע ולהראות את שורשיה הפוליטיים והשפעתה על עיצוב החברה בעולם המודרני. כל פרק מוקדש להוגה דעות מרכזי ואחר ובמהלכו נבדקים לעומק התיאוריה והרלבנטיות של הרעיונות ומימושם. לאחר המשבר הכלכלי של 2008, משבר הקפיטליזם הוא עמוק מעבר למיתון זמני, לפיכך הרעיון הוא לחזור ולבדוק רעיונות שקיבלנו כעובדות כמעט "מדעיות״ במציאות של היום במדינות השונות. הסדרה צולמה ב – 21 מדינות ובהן: סין, גאנה, האיטי, בריטניה, ארה"ב, דרום קוריאה, מקסיקו, יפן, יוון ועוד. כל פרק שזור בפאזל מרתק של חומרי ארכיון, סצינות מצולמות וראיונות עם אינטלקטואלים מובילים ביניהם גם פרופ' יובל הררי מחבר רב המכר ״קיצור תולדות האנושות״. הסדרה שודרה ב ARTE France ונבחרה לאחת מעשרת התוכניות המובילות והטובות ביותר לשנת 2014. במאי: אילן זיו תסריט: אילן זיו וברונו נאהון מפיק: ברונו נאהון, פול קדיה, אילן זיו צלם: פיליפ בלאיש מפיקה ישראלית: סיגל ראש פרק 1 - אדם סמית והולדת השוק החופשי רוב הכלכלנים וההיסטוריונים מסכימים על כך שמה שאנו מכנים הקפיטליזם של השוק החופשי, היה פרי חזונו של אדם סמית בספרו "עושר האומות", והוא נוצר עם המהפכה התעשייתית. אם נתעלם לרגע מהמוסכמה הזאת, פרק ראשון של הסדרה לוקח אותנו למסע מלא הפתעות ברחבי העולם ואל 500 שנים של ההיסטוריה. בעקבות אדמירל סיני, מחוף לחוף של האוקיינוס האטלנטי. ממכלאות עבדים בגאנה למכרות זהב של העולם החדש. המסע חושף את המקורות האמתיים של המערכת הכלכלית הנוכחית שלנו, ששורשיה בגילוי אמריקה, המהפכה העולמית שבאה בעקבותיה והסערה החברתית שהיא יצרה.
       לקריאת המאמר... לתגובות...

אלפי אנשים מתים מעבודה ביפן בכל שנה, האם מדינות המערב הן הבאות בתור?

 קנג'י האמאדה עבד 15 שעות ביום, עד שבגיל 42 הוא מת מהתקף לב רכון על שולחנו. ביפן יש לתופעה הזו שם: קארושי, ולא רק שהיא לא מצטמצמת - היא מתרחבת למדינות נוספות בעולם.
מוות כתוצאה מעומס עבודה הוא תופעה ידועה ביפן. דיווחים על עובדים בכירים יותר ופחות שמתמוטטים באמצע יום עבודה תופסים את הכותרות כבר כמה עשורים. התופעה שכיחה עד כדי כך שהם מצאו מילה לתיאור המצב: קארושי.

       לקריאת המאמר... לתגובות...

כחלון פועל לחסל את התנועות הקיבוציות במחטף דרך חוק ההסדרים. לא יקום ולא יהיה

 

 

הגיע הזמן לשים את זה על השולחן:
כחלון פועל לחסל את התנועות הקיבוציות במחטף דרך חוק ההסדרים. לא יקום ולא יהיה.

  
מזכ"ל הקיבוץ הדתי אמיתי פורת ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, יוצאים נגד כוונת שר האוצר משה כחלון לשנות באופן כוחני וחד צדדי, באמצעות חוק ההסדרים את חוק המיסוי של האגודות השיתופיות.

שר האוצר מוכן להקריב 106 שנות ציונות על מזבח כותרת בעיתון וכמה שקלים לקופה. פקידי אוצר שרואים את המציאות רק דרך החור של הגרוש שכנעו את שר האוצר באמצעות תמונה שטחית ומעוותת לזרוק את חברי דגניה, סעד, נירים, נחל עוז, כפר עציון, גדות וטירת צבי לפח האשפה של ההיסטוריה. 106 שנים של ציונית וכמעט שבעים שנה של הגנה על גבולות המדינה יירדו לטמיון אם שר האוצר לא יתעשת.

מומלץ לקרוא גם את התגובות לפרסום זה


       לקריאת המאמר... לתגובות...
כחלון רוצה להטיל מס אישי על חברי הקיבוצים
הצעת החוק שמקודמת על ידי האוצר ורשות המסים, במסגרת חוק ההסדרים, אמורה להתמודד עם המצב כיום בו חברי קיבוץ שעובדים מסבסדים את אלה שלא עובדים, וכך המס השולי של אדם עם שכר גבוה - נמוך מאד. הצעת החוק אמורה לגבות מס בגובה של כחצי מיליארד שקל בשנה

על פי הצעת החוק של כחלון, שמקודמת בימים אלו על ידי משרד האוצר ורשות המסים, קיבוצים בהם המשכורת של החברים אינה מגיעה כולה אל הקיבוץ, יידרשו לשלם מס הכנסה באופן פרסונלי (כשם שמשלמים היום מי שאינם קיבוצניקים).        לקריאת המאמר... לתגובות...


סרטון שממחיש בצורה נפלאה את האבטלה טכנולוגית שמתקרבת אלינו בצעדי ענק, מוציאה עובדים ממקום העבודה שלהם, מה שלא יאפשר להם להתפרנס ואיך לעזאזל זה ישפיע עלינו כחברה אם לחצי מהאוכלוסיה לא יהיה איך להתפרנס שלא באשמתם? איך אבטלה טכנולוגית תשפיע עלינו אם לא נחליט לעצב מחדש את התרבות שלנו ודרך ההתנהלות הכלכלית שלנו.        לקריאת המאמר... לתגובות...

כיצד מבוצע התחשיב הכספי בחלופות השיוך

 פרויקט מיוחד: כיצד מבוצע התחשיב הכספי - מנקודת מבטו של חבר הקיבוץ - בכל אחת מחלופות שיוך הדירות - מוזמנים להכיר את העקרונות וגם הפרטים (כי שם כידוע נמצא הכסף)

יעקב דרומי 

פורסם: 13.06.16, 07:54

 

 

יותר ויותר קיבוצים מתקדמים לקראת נקודת הזינוק למסלולי השיוך. שאלות לא מעטות הנוגעות לשיוך הגיעו אלינו, והמכנה המשותף להן הוא הרצון לדעת כיצד מבוצע החישוב שלפיו נשלם דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בעזרת עו"ד רותם ליכטנשטיין, שותף ומנהל תחום שיוך הדירות במשרד שלמה כהן ושות', מבקש המדור להסביר לקוראים את התחשיב הכספי (מנקודת מבטו של חבר הקיבוץ) בכל אחת מחלופות השיוך. העניין מורכב ויורד לפרטים, אך שם כידוע נמצא הכסף.

 

שלושה מסלולים, מפרט עו"ד ליכטנשטיין, עומדים לרשות חברי הקיבוצים, ומשמעות כל אחד מהם היא עסקה מסוג אחר שבין הקיבוץ או החבר לבין רמ"י, עסקה שבה משלמים הקיבוץ או החבר לרמ"י דמי היוון, שהם למעשה הערך הכלכלי הנוכחי של המגרש. לכל מסלול היבט חברתי וכלכלי שונה, מנקודת המבט של הקיבוץ או של החבר, ועל כך בעיקר נסובים הדיונים הפנימיים בקיבוצים.

 

       לקריאת המאמר... לתגובות...

אל תאמינו למי שאומר אי אפשר:
10 דרכים בדוקות לצמצום האי שוויון

http://www.themarker.com/magazine/1.2866272

יש דרכים להיטיב את מצבו של הציבור הרחב ולצמצם את הפער ההולך ומעמיק בינו לבין בעלי ההון ■ אבל כדי לעשות זאת דרושים לחץ ציבורי ונכונות פוליטית

איתן אבריאל

01.03.2016  די מרקר - הארץ

אתם רואים את עצמכם כחלק ממעמד הביניים, אבל מרגישים שאתם גולשים למעמד נמוך יותר, כזה שבקושי גומר את החודש ולא מצליח לחסוך שום דבר משמעותי? אתם מודאגים מאי השוויון הכלכלי? אתם חוששים שישראל הופכת לאוליגרכיה של עשירים ומחוברים מצד אחד, מול ציבור של עניים ומתקשים מצד שני? אתם מדוכאים מהעובדה שכל מה שקשור לפערים כלכליים ירד מסדר היום הלאומי, ומהתחושה שראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהל כמו שילוב של ולדימיר פוטין, רג'פ טייפ ארדואן וסילביו ברלוסקוני? אתם לא היחידים. אבל אל דאגה: המגמה הנוכחית של הקצנה באי השוויון אינה גזירה משמיים אלא מעשה ידי אדם, וניתן לעשות כמה דברים די פשוטים כדי לשנות אותה. יש פתרונות. כמו מה? פרופ' אנתוני אטקינסון מאוניברסיטת אוקספורד, שיחד עם הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי נחשב לאחד ממובילי המחקר על אי השוויון הכלכלי, מציע לא פחות מעשרה כאלה, ומפרט אותם במאמר מקיף שפרסם במגזין האמריקאי "פוריין אפרס". והנה הם, בתרגום חופשי ותוך התייחסות למציאות הישראלית.

 

       לקריאת המאמר... לתגובות...

ה"ניאו-ליברליזם האכזרי" עובד מצויין, תודה ששאלתם

פרסום חדש של 'קרן המטבע הבינלאומית' לא מחדש יותר מדי: תחרות, הפרטות ושוק חופשי טובים לכלכלה. אבל התקשורת הכלכלית בישראל פשוט לא עמדה בפיתוי להשמיץ את הקפיטליזם.
לפני כמה ימים התעוררתי לבוקר שחור. העיתונות הכלכלית בישראל דיווחה על סוף העולם הכלכלי כפי שאנחנו מכירים אותו. בדה מרקר נכתב בכותרת צעקנית: "המאמר שזעזע את הממסד הכלכלי: הניאוליברליזם הזיק יותר מאשר הועיל". בכלכליסט, הכותרת הייתה קצת רכה יותר: "קרן המטבע: העולם נפגע מיישום מוגזם של ניאו ליברליזם". הלם, זעזוע, תדהמה. לא התעצלתי. כותרות כה קשות, הסותרות את כל מה שאני יודע ומאמין, מחייבות עיון רציני. לא הסתפקתי בהודעות לעיתונות ובדיווחים בעיתונות בחו"ל, והלכתי לקרוא את המאמר המקורי, לראות בעצמי את המהפכה החדשה בעניינים הכלכליים.


       לקריאת המאמר... לתגובות...

 קרן המטבע: העולם נפגע מיישום מוגזם של ניאו־ליברליזם

   הגישה הניאו-ליברלית, שתומכת בפתיחת שווקים להון זר ומתעדפת צמצום חובות, שולטת במערב 30 שנה. כעת דווקא אנשי קרן המטבע הבינלאומית מכים על חטא. במחקר חדש הם טוענים שהגישה, שישראל אימצה בחום, לא תורמת לצמיחה ומגדילה את אי-השוויון.
מה שמחדש, ואפילו מרעיש במאמר שלהם, הוא העובדה שהם מחברים יחד את הנקודות ומגיעים למסקנה הרבה יותר גורפת: חלקים ניכרים מהשקפת העולם שלהם, מהבשורה הניאו־ליברלית שיצאה מוושינגטון אל שאר העולם כתורה מהר סיני, היו פשוט שגויים.

 

אורי פסובסקי כלכליסט

29.05.16, 07:04
       לקריאת המאמר... לתגובות...

מדוע פוליטיקאים משקרים, ולמה הציבור מקבל את זה?

 
פוליטי-מדיני |
 

על רקע התפטרות השר אבי גבאי מהממשלה בטענה כי מאס בשקרים, בקומבינות ובמניפולציות, יצאנו לבדוק מדוע נבחרי הציבור שלנו ובעולם משקרים ללא סוף. פרופ' דן אריאלי, מומחה לפסיכולוגיה ולכלכלה התנהגותית, מסביר כי גם לציבור יש חלק בתופעה: "אנשים הם אידיאולוגים, הם מעריכים את המטרה ומוכנים להקריב את האמת בדרך אליה - והנבחרים מבינים את זה"

לצפיה בכתבה לחץ כאן

       לקריאת המאמר... לתגובות...

רוח עז, מסע אל המהפכה השקטה - הסרט המלא

 
עודכן 21:00 24/05/2016

ניצן הורוביץ יוצא למסע ופוגש את התנועות החברתיות והחלוציות, תנועת דרור ישראל, בוגרי השומר הצעיר, המחנות העולים ועוד, בעקבות אלפי צעירים שפנו לדרך חיים חדשה והחלו במהפיכה השקטה של הקומונות והקיבוצים העירוניים לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל

       לקריאת המאמר... לתגובות...

עשיתי ילדה אחת וניצחתי את השיטה

בזמן שאתם כורעים תחת יוקר המחייה תומר קמרלינג ואשתו הם הורים לבת יחידה וסגרו את הבסטה. התוצאה: הם לא במינוס, נוסעים לחו"ל כמה פעמים בשנה, והמשכנתא כל כך קטנה שלא מרגישים אותה. אם בכל העולם המערבי הבינו שילד אחד זה הפתרון ההגיוני למחיר של החיים היום, למה בישראל מתעלמים וממשיכים להתרבות

תומר קמרלינג | מגזין mako | פורסם 06/04/16 17:23 
איור- פייר הקליינהוז
עשיתי רק ילדה אחת (איור: פייר קליינהאוז)

       לקריאת המאמר... לתגובות...

בחברה הזו לא תדעו איפה יושב המנהל

ללא הייררכיה או שרשרת ניהול ועם משכורות זהות לכל העובדים — כך נהפכה חברה הולנדית לטיפול סיעודי לקשישים לחברה שהכי טוב לעבוד בה

יזם ההולנדי יוס דה בלוק נהפך בתוך עשור מאח סיעודי למייסד ומנהל של חברה משגשגת, המעסיקה כ־8,000 מטפלים. החברה מתמקדת במתן טיפול ביתי לקשישים, חולים ונכים, שנועד להשאיר אותם בקהילה ולא להוציאם למוסדות, אבל החדשנות האמיתית באה לידי ביטוי במודל הניהולי שלה: היא מתנהלת ללא מנהלים והייררכיה פנים־ארגונית.        לקריאת המאמר... לתגובות...
ממשיכים לשקוע בחובות: "ההוצאות גדלות – וההכנסות זהות"
היום פורסמו נתוני הלמ"ס וגילו כמה אנחנו מוציאים על דיור. עם זאת, חובות הישראלים נוגעים גם בחובות משקי הבית שלא לדיור ולחברות כרטיסי אשראי שפורסמו לאחרונה וגילו עד כמה אנחנו משועבדים לחובות. 21 אלף שקלים בחודש לא מספיקים לרועי ובת זוגו. "יקר לחיות והמשכורות לא משתנות"
       לקריאת המאמר... לתגובות...

למה פרויקטים נכשלים?

 פרופ' דניאל כהנמן מסביר, והפעם מניסיון

לפני יותר מ-30, כשעוד התגוררתי בישראל, שכנעתי כמה בכירים במשרד החינוך שיש צורך בתוכנית לימודים להוראת שיפוט וקבלת החלטות בבית הספר התיכון. ארגנתי קבוצה של אנשים שכללה כמה מורים מנוסים, שחלקם היו בעבר סטודנטים שלי בחוג לפסיכולוגיה, ואת סימור פוקס, שהיה דאז דיקן בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ומומחה גדול בפיתוח תוכניות לימודים.

במשך קרוב לשנה עמלנו כקבוצה על כתיבת ספר לימוד. התווינו במפורט את תוכנית הלימודים ונפגשנו בכל יום שישי אחר הצהריים כדי לעבוד. כולנו הרגשנו שאנחנו מתקדמים בקצב משביע רצון. אפילו כתבנו כמה פרקים וערכו כמה שיעורים לדוגמה בכיתה.

       לקריאת המאמר... לתגובות...

מהפכת טוויטר הבאה - בשכר?

 ולמה שקיפות היתה תמיד הפתרון לאי־שוויון

שיזף רפאלי

נראה שהתרגלנו לשכר שנקבע לפי מגזר. כבר עשורים אנו שומעים שוב ושוב שנשים, עולים, בני מיעוטים ועוד קבוצות באוכלוסייה משתכרים פחות ממקביליהם שמשתייכים לקבוצת הזכרים־אשכנזים־חילונים. גם כשהתפקיד ודרישותיו זהים, אשה תקבל בממוצע פחות מגבר, בן מיעוטים יקבל בממוצע פחות מבן למגזרי האליטה.
       לקריאת המאמר... לתגובות...

מדיניות עמימות שכר מול שקיפות שכר – מה משרת את הארגון טוב יותר?

סקר שנערך ע"י חברת AllJobs מגלה ממצאים מפתיעים לגבי יחסם של עובדים כלפי מדיניות עמימות שכר בארגון, וכן את יחסם וידיעותיהם לגבי שכר עמיתים ופערי שכר. האם שקיפות שכר היא הפתרון?

מאת: מערכת AllJobs 
תאריך: 21.01.2014 

מממצאי הסקר עולה כי בעוד בארגונים בהם נהוגה מדיניות של עמימות שכר עובדים מרבית העובדים לא יפעלו כנגדה, המדיניות עצמה לא יעילה בגלל שמצד אחד מרבית העובדים כבר מודעים לשכר עמיתיהם וכן בגלל שכאשר הדברים יוצאים החוצה תוך גילוי שאינו רשמי הדבר גורר תגובה חריפה יותר לפערי שכר לא מוסברים.        לקריאת המאמר... לתגובות...

כשכולנו הופכים בודדים יותר – רעיון השיתופיות קם לתחייה

 
מגזין חדשות 10 |
 

השוק הכלכלי החופשי הביא איתו צמיחה חדשנות והתפתחות, אבל גם הוביל לניכור, תחרות ובדידות. עשרות ישראלים החליטו להפסיק את התחרות הבינאישית, ולעבור דווקא לשיתוף פעולה, ממש כמו אז בקיבוץ. על רעיון השיתוף שקם לתחיה - בפרק הרביעי של "לאן כולם רצים"

       לקריאת המאמר... לתגובות...

האם בתי ספר דמוקרטיים מנציחים את הפערים בחברה? מה ניתן ללמוד מהשיעור של יעל ביבר־אביעד

שיטות הלימוד אינן מתאימות לכל ילד וקשות לשכפול, העלויות מופרכות והאידיאולוגיה מסווה אפליה ואי שוויון. כל אלה — כמו גם חשיפתו של סוד משפחתי גדול — הובילו את יעל ביבר־אביעד, שהקימה וניהלה בית ספר דמוקרטי בתל אביב, לעבור מהפך תפיסתי קיצוני. היום היא מלמדת בבית ספר ציבורי בחולון ומאמינה שההפרטה, ולא הממסד, היא הסכנה הגדולה ביותר לחינוך בישראל

       לקריאת המאמר... לתגובות...

ילדי הפערים - הכלכליים

 הימים שבהם ילד ממעמד נמוך יכול היה להתקדם בעזרת הצטיינות בלימודים ועבודה קשה חלפו מן העולם. בספר חדש ומכה גלים טובע רוברט פאטנם, מחוקרי מדע המדינה המשפיעים בעולם, את המונח "פער ההזדמנויות", ובראיון למוסף כלכליסט הוא מסביר מדוע ילדינו גדלים לעולם שבו אפילו ההזדמנויות שמורות רק לאלה שכבר יש להם

       לקריאת המאמר... לתגובות...

"לימודי כלכלה הם אוסף סיפורים ואגדות"

"באוניברסיטאות מעודדים את האשליה שלימודי כלכלה הם משהו שימושי; כפרופסור לכלכלה אין לי זכות להביע את דעתי יותר מלכל אדם ברחוב; מי שרוצה ללמוד את המשק הישראלי שיקרא 'כלכליסט' או ילך לעבוד בבנק; מבחינת רמת הדרישות, לימודי כלכלה הם ההפך מסיירת מטכ"ל"; הכלכלן זוכה פרס ישראל אריאל רובינשטיין מסביר למה לכלכלנים אין מה להגיד על העולם

       לקריאת המאמר... לתגובות...

"העניים ימשיכו למות, העשירים יזכו לפטור"

  חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן מראיין את ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי על האפשרות שהמוות יהיה נתון לבחירה, עמק הסיליקון ינצח את אלוהים, ורוב בני האדם יהפכו למיותרים ונטולי יכולת להשפיע על עתידם.

       לקריאת המאמר... לתגובות...

מה קרה לחדרי האוכל בקיבוץ?

לא סתם נחשבו פה פעם הקיבוצניקים לגיבורים. חדר האוכל הקיבוצי חישל אותם כנראה מול כל אתגר. היום במסגרת תהליך ההפרטה מי שמבשל הן בדרך כלל חברות קייטרינג. חדר האוכל מת ואיתו נעלמים מאכלים מיתולוגיים שכל קיבוץ התגאה בהם


       לקריאת המאמר... לתגובות...
מבט שני - קיבוצניקים על הקרח - אורי גולדשטיין על יחס לותיקים, מקימי הקיבוץ, כתוצאה מתהליך ההפרטה. כיצד השתלטו מעטים על נכסי הקיבוצים ודחקו את הותיקים לחיים במצוקה כלכלית. פורסם בתאריך 17 בנוב׳ 2013
באותו נושא ניתן לצפות גם בכתבה של גל גבאי - הפנסיונרים בקיבוצים שוברים שתיקה - לצפייה לחץ כאן        לקריאת המאמר... לתגובות...

בלגן עולמי חדש

   העולם ניצב על ספה של נקודת מפנה היסטורית, שבה האידאולוגיה הקיימת תפנה את מקומה לשיטה חדשה ולא ידועה. הדרך עלולה להיות איומה ונוראה, העשירים עדיין יצליחו להתעשר מזה, והבשורה הטובה היחידה היא שעניי העולם השלישי יהיו קצת פחות עניים. פרופ' ברנקו מילנוביץ' פותח את 2015 בלי לעגל פינות

 

אורי פסובסקי

14.02.15, 14:04
       לקריאת המאמר... לתגובות...

סוד העם הנעלם - תופעות הלוואי הקשות של המעבר לקפיטליזים ברוסיה

  איך קרה שאוכלוסיית רוסיה התכווצה ב־7 מיליון בני אדם בתוך דור אחד, ואיך זה קשור ישירות לנפילת הרובל, לשיאי ההתאבדות וההפלות במדינה, ולצורך להכיר בכך שמעצמת־העל לשעבר הפכה לטרגדיה המוזרה ביותר של העולם השלישי

 

טלי שמיר

03.01.15, 11:26

       לקריאת המאמר... לתגובות...
"מפחיד איך פתאום אין דרך לשלם על הילדה, על הדירה או על אוכל"
מערכת היחסים של ענת ויניב החלה בשני מינוסים בבנק: יניב נקלע לחוב בגלל הלימודים לתואר הראשון, וענת שקעה בהוצאות על בתם הבכורה. כשהפכו למשפחה, תפחו החובות, עד שהבנק סגר להם את הברז

נקודת ההתחלה

כבר בנקודת ההתחלה המצב של בני הזוג לא היה טוב. ענת ויניב התחילו את החיים המשותפים שלהם במינוס כולל של 40 אלף שקל.  

המינוס של יניב נוצר עוד בתקופת הלימודים. "חייתי ממשרה חלקית כנציג תמיכה באינטרנט. ההורים שלי לקחו הלוואה של 50 אלף שקל כנגד הבית שלהם כדי לעזור לי בלימודים. גרתי במעונות באריאל, לא בזבזתי כלום, אבל החיים נורא יקרים. בסוף בכל זאת גמרתי במינוס של 20 אלף שקל".
בזמן שיניב למד, ענת גידלה את בתם הבכורה וצברה מינוס משלה. "גרתי לבד בשכירות עם ילדה קטנה, ויניב היה מגיע מהמעונות בסופי השבוע. שילמתי הרבה על החינוך שלה, שלא הייתי מוכנה להתפשר עליו, אף שהמשכורת שלי היתה 3,500 שקל סך הכל".

לקריאת המאמר לחץ כאן
לצפייה בסרט לחץ כאן

       לקריאת המאמר... לתגובות...

מידעון פנסיה

ספטמבר  2014

בסיפוריו על שרלוק הולמס מספר, סר ארתור קונן דויל, על שרלוק הולמס ועוזרו – ד"ר ווטסון, שיצאו לבילוי בחיק הטבע. הקימו אוהל והלכו לישון. באמצע הלילה מעיר ווטסון את שרלוק הולמס מצביע על השמים הבהירים שמעליהם ומתפעל מיופי השמים והכוכבים. "תראה את היופי הזה" אומר לו ווטסון. "אני רואה שגנבו לנו את האוהל" משיב לו שרלוק הולמס.

 
 
       לקריאת המאמר... לתגובות...
יש קיבוצים שיתופיים מצליחים עם אמונה ואידאולוגיה

       לקריאת המאמר... לתגובות...
הפזל של המוטיבציה בעבודה
הרצאה  ב- TED שבה 
בוחן אנליסט הקריירה דן פינק את חידת מוטיבציה בעבודה.
מה שידוע למדענים באקדמיה לא מקובל ולא מיושם ע"י חברות ומנהלים. 


לצפייה בהרצאה לחץ כאן
       לקריאת המאמר... לתגובות...


"את יודעת", הוא אומר בעצב, "אנשים עושים פשעים בכוונה תחילה. עורמים תיקים פליליים, מרמים, גונבים. אבל בסיכומו של יום קיימת לפניהם אפשרות לחנינה. ואם לא, הם מרצים את העונש ואז יוצאים לחופשי לבנות את חייהם מחדש. הפחד שלי הוא, שאנחנו לא נצא לחופשי אף פעם. אנחנו, שנקלענו למציאות הזאת בתום לב, שלא פגענו באיש, בוודאי לא בכוונה, לא זכאים לזה שיום אחד מישהו יבוא ויגיד, בואו נגמור עם הדבר הזה שגומר את החיים שלכם ושל הילדים שלכם. אין אף אחד שייתן תקווה לחזור לחיים מחדש".

 

       לקריאת המאמר... לתגובות...

 הסרט "אי שיוויון לכול"

כך הפכתם להיות תוצר של מערכת שלא סופרת אתכם 

30 שנה ניסה פרופ' רוברט רייך להזהיר מפני הסכנה שבאי-שוויון המתגבר - אבל איש לא הקשיב ■ כעת, לאחר שיוצר דוקומנטרי הפך אותו לאל גור של מעמד הביניים, רייך הוא כוכב כלכלי ■ ומה הוא עושה עם התהילה? בראיון לTheMarker הוא בעיקר ממליץ להתרחק מהמודל האמריקאי


       לקריאת המאמר... לתגובות...

"בעולם החדש לא יישאר דבר למעמד הביניים"
אורי פסובסקי ומיקי פלד

 פרופ' תומס פיקטי מתבסס ככלכלן החשוב בדורנו. מחקריו משנים לחלוטין את השיח הכלכלי וספרו החדש, "הון במאה ה־21", הוגדר מיד כ"מונומנטלי, נקודת תפנית בתולדות המחשבה הכלכלית". בראיון בלעדי למוסף כלכליסט מציג פיקטי את מסקנתו החד־משמעית: אי־השוויון ילך ויעמיק, העשירים ימשיכו להתעשר בקצב גבוה מזה של האנשים העובדים, ואנחנו חוזרים בצעדי ענק להיות חברה מעמדית על בסיס "קפיטליזם בירושה". הפתרון טמון בהעלאת המס על העשירים, אבל אין כמעט סיכוי שזה יקרה. קחו נשימה, מדובר בקריאת חובה עגומה


       לקריאת המאמר... לתגובות...

משלימים - משרה מלאה כבר לא מספקת את הסחורה
דיאנה בחור ניר

 משפחה אחת, שני הורים, שמונה מקומות עבודה: כשמשרה מלאה כבר לא מספקת את הסחורה, כל שכיר שישי בישראל משלים הכנסה בעבודה נוספת. לא מדובר רק באנשים קשי יום, אלא בבעלי מקצוע משכילים שנלחמים בשיניים לא לנשור ממעמד הביניים. כך נראים החיים כשמסיימים יום עבודה ארוך, ומיד מתחילים אחד חדש

       לקריאת המאמר... לתגובות...

נא להכיר: העובדים הרועדים
קרן צוריאל הררי

העובדים בישראל חשים שהאדמה עלולה בכל רגע להישמט מתחת לרגליהם. סקר מקיף של "כלכליסט", בשיתוף מכון המחקר מדגם ו־iPanel, חושף שהעלאות שכר הפכו לעניין נדיר, העבודה בבית בחינם היא כבר סטנדרט, וכך גם הוויתור על דרישת תנאים בסיסיים ועל זמן איכות עם הילדים


       לקריאת המאמר... לתגובות...
סדרה תיעודית חובקת עולם בת 8 פרקים על בעיית העוני בעולם. הסדרה מנצלת את המדיה הקולנועית כדי לדובב אנשים פשוטים ומקבלי החלטות בנושא העוני. במאים עטורי פרסים המתמחים בסרטי תעודה קיבלו על עצמם להכין שמונה סרטי תעודה בנושא העוני, וכישרונות עולים בתחום הכינו עוד כ 30 סרטים קצרים באותו הנושא. אלה סרטים מרגשים, מעודנים ומעוררי מחשבה שמטרתם לעורר דיונים מקומיים ועולמיים בשאלה "למה עוני?". למה בעידן המודרני יש עוד מיליונים הסובלים מחרפת רעב, מחלות, היעדר טיפול רפואי, מחסור בחינוך והשכלה שתאפשר להתפרנס ושלטון שמטפל בעוני של אזרחיו. פרק 6 - שדרת פארק - Park Avenue בארה"ב, העשירים הולכים מתעשרים. נכון שזה נפלא? נכון שפירושו של דבר שיש יותר הון לפזר בין כולם? או שמא אלה חדשות טובות לעשירים – אבל חדשות גרועות לעניים? שדרת פארק 740 במנהטן היא אחת הכתובות היוקרתיות ביותר בעולם, משכנם של כמה מעשירי ארה"ב, אחוז אחד מתוך האחוז האחד שבצמרת האחוזון העליון. במרחק עשר דקות צפונה, מעבר לנהר הארלם, נמצאת שדרת פארק האחרת, בדרום ברונקס. כאן שיעור האבטלה 19 אחוזים ומחצית האוכלוסייה נזקקת לתלושי מזון. לפי החלום האמריקני להזדמנות שווה ולהישגים הנקנים בעבודה קשה, אדם יכול להיוולד ברובע ברונקס ולהגיע לשדרת פארק 740. אבל האם החלום הזה עדיין תקף? לטענת הסרט, העשירים ביותר לא קנו רק את הכתובת היוקרתית הזו – הם קנו את הממסד כולו והם מנהלים אותו לתועלתם שלהם.

                                  לצפייה לחץ כאן
       לקריאת המאמר... לתגובות...

הסיכוי לרכוש דירה לא תלוי בך, אלא בהורים שלך

 

נתונים חדשים של משרד האוצר חושפים את המציאות המבהילה של העמקת הפערים הבין־דוריים בין מי שיש לו הון לבין מי שאין לו. לראשונה הוסיף האוצר את שכר ההורים של בני הזוג לחישוב המשכורות הדרושות לרכישת דירה, וגילה שגם בחישוב כזה מצבו של מעמד הביניים מידרדר

       לקריאת המאמר... לתגובות...

אין סיבה למסיבה // "אבטלה נמוכה? אחיזת עיניים; מייצרים עניים"

אחרי שיושלם תהליך המשכור בקיבוץ במעברות, יסתבר פתאום ששוק העבודה במדינת ישראל אינו בהכרח מחכה לגל "מפוטרים" בתהליך ההתייעלות שיבוצע בענפי השרות של הקיבוץ. מסתבר שאבטלה גלויה וסמויה יש גם בחדרה ונתניה.

כל עובד שלישי בישראל מועסק במשרה חלקית, ומרבית המשרות החדשות הן בשכר מינימום או מתחת לשכר החציוני ■ "ההתמקדות בסך המשרות החדשות היא אחיזת עיניים", אומר האסטרטג זאב רותם, "מספר המשרות הפנויות הקבועות, שלא הולכים בהן הביתה אחרי כמה חודשים, הוא שולי"

לקריאת המאמר לחץ כאן

       לקריאת המאמר... לתגובות...
מיסים וקהילה:
על מיסוי הקיבוץ המסורתי והקיבוץ המתחדש

צילי דגן ואביטל מרגלית

ככל שהחיים הקיבוציים ייטו עוד יותר אל עבר מערכת יחסים שתהא דומה עוד יותר למערכות יחסים שוקיות גרידא, יהיה על מעצב דיני המס לשקול אם ראוי עדיין ליתן משקל כה רב לשייריו של הרעיון הקיבוצי המסורתי, אשר נכון להיום מצדיקים עדיין, לטעמנו, מתן יחס ייחודי גם לקיבוץ המתחדש. ימים יגידו אם הקיבוצים — או חלק מהם — יחזקו את הממדים הקהילתיים או אף השיתופיים והשוויוניים באורחות חייהם או שמא ידגישו דווקא את יחסי השוק התוך-קיבוציים. אפשרות קיומן של תנודות היסטוריות חברתיות כאלה תצריך דריכות רבה יותר מצד מקבלי ההחלטות המעצבים את דיני המס.

לקריאת המאמר לחץ כאן

       לקריאת המאמר... לתגובות...

שכר בכיר בעין המפרץ

נחמן גלבוע


"ועדת הבכירים" בעין המפרץ אישרה העלאה משמעותית בשכרו של מרכז המשק. איש פנסיה בראש, אמציה רייז, טוען כי מי שהתנגד לעדכון תקציב הגמלאים, לא היסס לבקש העלאה בשכרו האישי. השכר שלי לא עודכן במשך שמונה שנים, עונה מרכז המשק

 

הודעה על העלאת שכרו של מרכז המשק של עין המפרץ, מושון בן ארוש, מ-22 אלף שקל ל-28 אלף שקל ברוטו, מעוררת התנגדות אצל חבר הקיבוץ, אמציה רייז, מראשי התארגנות פנסיה בראש, אשר טוען כי מרכז המשק התנגד לעדכון תקציב הגמלאים בקיבוץ עד 2012, ובמקביל ביקש העלאה בשכרו האישי.

לקריאת המאמר לחץ כאן

       לקריאת המאמר... לתגובות...

אליטה שוקעת מחפשת משמעות: הקיבוצים 2014

השכול של 73', השחיתות , המהפך הפוליטי, משבר המניות והדה-לגיטמציה של בגין ריסקו את הקיבוצים באמצע שנות השמונים. עכשיו, אחרי שמנהלת השיקום סיימה את עבודתה, מחפשים במשקים נוסחה חדשה לניהול הקיבוצים. תמונת מצב.

לקריאת המאמר לחץ כאן במעריב לחץ כאן

       לקריאת המאמר... לתגובות...