ארכיון תמונות

Skip Navigation Links.

מארכיון סרטים ושירים



צילום: חיים ארדיטי
עריכה: גיל ארדיטי

קליפ הוקרה מהורי הקיבוץ לצוותי החינוך שלנו אשר משקיעים את כל כולם בעדודה הקשה עם ילדנו

גלריית תמונות

ScreenHunter_421 Feb. 03 21.12
שירלי בר-אמוץ - סיכות
שקופית48
הציפורים של רותי
9536483243_2(8).jpg
חנה בכור (ז"ל)
048b.jpg
תחרות צילום לט"ו בשבט 2007
Hana shalem  28
חנה שלם - ציור בגיל 90
image10
בועז נובלמן - מודעות פרסום

תמונות חדשות בארכיון התמונות

adam1987_לואיזה ארדיטי - מתפרה
לואיזה ארדיטי במתפרה.
adam1987_יפעת ארן 2
יפעת ארן.
adam1987_יפה הלפרין-מתפרה
יפה הלפרין במתפרה.
adam1987_יהושע מס
יהושע מס.
adam1987_יעל שלג
יעל שלג.
adam1987_דליה פלג-לביא
דליה פלג-לביא.
adam1987_דבורה שלג
דבורה שלג.
adam1987_גלית יערי,מיכל לוי,דניאל שרון
גלית יערי- מטפלת. על ידיה- דניאל שרון.שני מימין- איתמר כתר, לידו מיכל לוי.

דפי זיכרון לחברים

ריכטר אופליה

אופליה ריכטר – דברים לזכרה

אופליה יקרה. כמה לא צפוי.... קשה לדבר עלייך בזמן עבר. תמיד כל-כך חיונית, חייכנית, מלאת שמחת-חיים, מאירת פנים וכל-כך משמעותית לכל-כך הרבה אנשים.

אופליה נולדה ב-3.1.1923. היא הייתה בת בכורה לשני אחים (אח ואחות שעדיין חיים בארגנטינה), בעיירה אנדור שבצפון פולין. באותם זמנים לא היו שם לא חשמל ולא מים זורמים. אביה של אופליה, אהרון קוּנסְט (שפירושו בגרמנית: אומנות) היה נגר. אמה של אופליה, מינה, הייתה עקרת בית. אופליה למדה בבית-ספר שבו למדו גם עברית. הייתה שם קהילה יהודית פעילה.

גרינבלט לני

לני שלנו

בלתי נתפס לקשור אישה כל-כך יפה, חיונית, חייכנית, מלאת אופטימיות ושמחה - למוות. אין איש שלא זוכר את לני כאישה פעילה, ספורטאית, רקדנית ומלאת חיים.

לני נולדה למשפחת דריסק באמסטרדם ב-1 ביוני 1940. אביה ארי היה עובד תעשיה ואימה קורי, שהיתה אחות ל-7 אחים מתאגרפים, עבדה אז בבית הקפה של סבתה של לני. מאוחר יותר עבדה שנים רבות כגננת ולאחר מכן כתופרת תלבושות בתיאטרון חשוב באמסטרדם.

את שנות המלחמה עברה המשפחה באמסטרדם. לני גדלה בבית נוצרי. בזמן התיכון למדה בלט והמשיכה והשלימה את לימודיה באקדמיה למחול. היא עסקה במחול באופן מקצועי כמורה לבלט.

ארכיון מעברות 

מגוון מאמרים נבחרים מארכיון קיבוץ מעברות

מהארכיון

מן הארכיון

80 שנה חלפו מאז הגיעו בשנת 1933 וותיקי הוותיקים של קיבוץ ג' לגבעה של גדת נחל אלכסנדר. כאן הקימו את ביתם ביתנו – קיבוץ מעברות.

מעניין איך צוין ב 1933 חג הפורים. לא מצאנו במיכל פורים עדויות לכך. עם זאת נאסף שם חומר רב מהמסיבות משנות החמישים ואילך. מסיבות אלה היו חגיגה של יצירה עצמית ומראה צלולה לחיי היומיום. היו שם פיליטונים,שירים,ריקודים, תחפושות מדהימות ושמחה שהמתינה כל השנה כדי לפרוץ בערב אחד. ילדים ובני נוער לא היו מוזמנים כדי שהמבוגרים יוכלו להשתולל ולהשתחרר מכל התחפושות  של ימי החול.. 

הפעם בחרתי לפרסם שיר שנכתב בידי אלמוני כנראה בתחילת שנות השישים.

                                  דו קיום בשלום

 פזמון: דו קיום בשלום יבוא עלינו

          דו קיום בשלום עומד על סף

          יד נושיט אליהם והם אלינו

          ופנס בעין , דם באף.

                                                          יום בכל שנה, נשכחת כל טינה

                                                          אין פרץ ותלונה, הכל כמו חלום.

                                                          כל הכועסים , עדיין תוססים,

                                                          אך כולם מחופשים – לשוחרי שלום.

כשהתופרת בגינה חופרת

אז היא מאחרת לפת השחרית

אז המגישה , במצח נחושה

שופכת על ראשה את כל הציבורית.  דו קיום...

                                                                          אם בכדורגל מכריזים על סגל

                                                                         וקוראים לדגל, אז כולם באים.

                                                                         כך כל העדה צולעת ומדדה,

                                                                         סדור העבודה קולט את הפצועים.   דו קיום ...

אוי למשפחה, נפרדת על כרחה

לרגל הטרחה של נסיעות לחו"ל.

אין להם כל נחת, לא נוסעים ביחד.

מישהו מוכרח לשמור על החתול.    דו קיום...

                                                                      

 

 

כל אחד מוכן לשבת בשולחן

עם שש בנות אולפן, בלבוש קייצי קצר,

גם הוותיקים , מבט ארוך זורקים.

אחר כך הם יורקים, כי זה נגד המוסר.    דו קיום...

 

כשפרה ברפת היא קצת מטורפת

בלשונה שורפת- אז זה לאנעים

זו פרה חולבת, לא כולם אוהבת

רק חולי כלבת, מן המטעים.         דו קיום...

                                                                        כשאשתי נכנסת, היא נורא כועסת 

                                                                       כבר מן המרפסת היא אומרת כך:

                                                                       שמע-נא היא אומרת, לך אתן סנוקרת 

                                                                        בגלל אותה הגברת, שמה, במטבח.            דוקיום...

כשאדם נודע, רכז של ועדה

אומר מילות פתיחה , לפני ההרצאה

ככה הוא פותח ולגמור שוכח

והזמן בורח, עוד מעט שעה.        דו קיום...

                                                                        כשבמזכירות נעורה אפשרות

                                                                        לאיזו התפטרות מטעמי יוקרה

                                                                        אז המזכירות חוזרת במהירות - בה

                                                                       מן ההתפטרות, כדי לשמור על היוקרה.   דו קיום...

יום בכל שנה, נשכחת כל טינה

אין פרץ ותלונה, הכל כמו חלום

כל הכועסים, עדיין תוססים

אך כולם מחופשים – לשוחרי שלום.   דו קיום בשלום...

תגובות והערות

ע"י עידית נקש
Friday, February 15, 2013 12:35 PM
אולי מישהו יודע מי הכותב האלמוני? וגם מתי נכתב השיר.תודה מראש,
עדיקה

כתבו תגובה או הערה

Only registered users may post comments.

דירוג