ארכיון תמונות

Skip Navigation Links.

מארכיון סרטים ושירים



צילום: חיים ארדיטי
עריכה: גיל ארדיטי

קליפ הוקרה מהורי הקיבוץ לצוותי החינוך שלנו אשר משקיעים את כל כולם בעדודה הקשה עם ילדנו

גלריית תמונות

image06
היצירות של שירלי בר אמוץ
7
דליה בר-אמוץ - עיבוד דיגיטלי של תמונות ממעברות
36
פאב ארט - יורם גרינבלט: מכלול היצירה
69b0ba9e9fa1e097598b3cf32fe491cb
פייר קליינהאוז
image34
הציורים של בטי אדטו
039b.jpg
תחרות צילום לט"ו בשבט 2007

תמונות חדשות בארכיון התמונות

adam1987_לואיזה ארדיטי - מתפרה
לואיזה ארדיטי במתפרה.
adam1987_יפעת ארן 2
יפעת ארן.
adam1987_יפה הלפרין-מתפרה
יפה הלפרין במתפרה.
adam1987_יהושע מס
יהושע מס.
adam1987_יעל שלג
יעל שלג.
adam1987_דליה פלג-לביא
דליה פלג-לביא.
adam1987_דבורה שלג
דבורה שלג.
adam1987_גלית יערי,מיכל לוי,דניאל שרון
גלית יערי- מטפלת. על ידיה- דניאל שרון.שני מימין- איתמר כתר, לידו מיכל לוי.

דפי זיכרון לחברים

ריכטר אופליה

אופליה ריכטר – דברים לזכרה

אופליה יקרה. כמה לא צפוי.... קשה לדבר עלייך בזמן עבר. תמיד כל-כך חיונית, חייכנית, מלאת שמחת-חיים, מאירת פנים וכל-כך משמעותית לכל-כך הרבה אנשים.

אופליה נולדה ב-3.1.1923. היא הייתה בת בכורה לשני אחים (אח ואחות שעדיין חיים בארגנטינה), בעיירה אנדור שבצפון פולין. באותם זמנים לא היו שם לא חשמל ולא מים זורמים. אביה של אופליה, אהרון קוּנסְט (שפירושו בגרמנית: אומנות) היה נגר. אמה של אופליה, מינה, הייתה עקרת בית. אופליה למדה בבית-ספר שבו למדו גם עברית. הייתה שם קהילה יהודית פעילה.

גרינבלט לני

לני שלנו

בלתי נתפס לקשור אישה כל-כך יפה, חיונית, חייכנית, מלאת אופטימיות ושמחה - למוות. אין איש שלא זוכר את לני כאישה פעילה, ספורטאית, רקדנית ומלאת חיים.

לני נולדה למשפחת דריסק באמסטרדם ב-1 ביוני 1940. אביה ארי היה עובד תעשיה ואימה קורי, שהיתה אחות ל-7 אחים מתאגרפים, עבדה אז בבית הקפה של סבתה של לני. מאוחר יותר עבדה שנים רבות כגננת ולאחר מכן כתופרת תלבושות בתיאטרון חשוב באמסטרדם.

את שנות המלחמה עברה המשפחה באמסטרדם. לני גדלה בבית נוצרי. בזמן התיכון למדה בלט והמשיכה והשלימה את לימודיה באקדמיה למחול. היא עסקה במחול באופן מקצועי כמורה לבלט.

ארכיון מעברות 

מגוון מאמרים נבחרים מארכיון קיבוץ מעברות

מהארכיון

חיים אגוזי

לאחרונה פנו אלינו מ"מוזיאון בית הגדודים" באביחיל ובקשו, במסגרת מבצע תיעוד מתנדבי הצבא הבריטי, לקבל מידע על חיים אגוזי. בתהליך החיפוש אחר עדויות עליו תוך שתוף בני המשפחה-שלמה אגוזי ואחיותיו עדנה ועליזה –זכינו להכיר אדם מופלא. תרומתו של חיים לקבוץ  ולקהילה היהודית בצרפת ראוי להן שייזכרו לדורות . 

 ממעברות יצאו עוד 7 מתנדבים לצבא הבריטי: יהודה שולדוס, פישל למפרט, אפרא פורת, משה דגני, יורם לוי (שעזב לארה"ב ב-1946), רחל שדה ואיליץ' חפרי. חלקם כבר מתועדים  במוזיאון. אנו נשלים את התיעוד בתקופה הקרובה.

ב-1945, בחג ה-20 לקבוץ, נכתבה ברכה לחיילי הקבוץ שהיו באותה עת בקרבות באירופה ואפריקה. ציטוט מן הברכה: "אחינו האוחזים בנשק. גבכם, שהסכין לכוף עצמו לעמל וליצירה המשותפת, נטה שכם לקרב המשותף...ידעתם וידענו גם אנו- מעשיכם ומעשינו חד הם!.. מפעלנו, מפעל העמל והשיתוף, שאנו חוגגים עשרים שנות חייו, מצא בכם את מגיניו. ביום חגנו שלוחה לכם ברכתנו, ברכת העמל! חזקו ונתחזק!"

חיים אגוזי – פרטי תולדות חיים

חיים אגוזי (נוסבאום)   22.02.1958  -  22.02.1906                --

חיים נולד  בפולין בעיר קרקוב - בן יחיד להוריו שלמה ויונה נוסבאום. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לאנטוורפן בבלגיה, כך קרה שמשחר ילדותו נחשף לארבע שפות – פולנית מצד משפחת אימו, גרמנית מצד אביו שהיה אזרח אוסטרי, צרפתית  ופלמית  מבלגיה. במרוצת השנים למד עוד חמש שפות. בגיל צעיר מאד התייתם מהוריו. אביו נפטר כשהיה כבן 6 ואמו נפטרה כשהיה בן 13. הוא אומץ על ידי דודתו אחות אמו וגדל בחברת שני בניה.                                                                            בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" שהיה לו לבית חם ודרך חיים. במחברות הקבוץ נכתב: "נסיבות חייו עשוהו עצמאי, מהיר החלטה ופיתחו בו כושר ביצוע בלתי רגיל. עד מהרה הפך לאחד האישים המרכזיים בתנועה בבלגיה." משם נשלח חיים להדריך בצפון אפריקה בטוניס ואלג'יריה. בשנת 1928 נסע להכשרה בהולנד. ב -1933 עלה ארצה כשהוא מבריח את הגבול מלבנון. באותה שנה הצטרף חיים לקבוץ מעברות ועלה עם המייסדים לקרקע  בעמק חפר. כאן עבד כטרקטוריסט בפלחה. באותה עת שימש גם כמא"ז לתקופה קצרה ולמד לצורך זה ערבית. בחברה היה אדם אהוב ביותר.  במחברות הקבוץ נכתב: "בעזרת ההומור והכישרון הדרמטי ידע במסיבות הקבוץ לעצב דמויות ולחשוף את המבדח שבחיים  ברוח טובה וללא פגיעה. בגישתו הנוחה כבש לעצמו עמדה, וזמן מה כיהן כמזכיר הקבוץ."                                                                                                           בשנת 1937 נשא לאישה את נעמי ונולדו להם שלושה ילדים – הבכור שלמה נולד בשנת  1939  אחריו נולדו עדנה והבת הצעירה-עליזה.  בשנת 1942 גויס על ידי משה קרוא מקבוץ יקום כשליח לאירופה של הקבוץ הארצי והסוכנות היהודית . כדי להגיע לשם קיבל תעודות מזויפות של חיל פולני בצבא הבריטי. שמו של החיל היה שצ'יצ'קובסקי.  בהיות השם הזה קשה לכתיבה ויתרו האנגלים על המאמץ ואפשרו לו לעבור ממקום למקום. בעיקר עזרו לו החיילים ממערך ההובלה   178 GT-5.M.T: משה קרוא ("תיש"), איליץ' חפרי ומשה קורן (דגני)  חברי מעברות. הוא עבר ממצרים ללוב ושהה בבנגזי וטוברוק. אחרי פלישת בעלות הברית לאיטליה, עלה עם החיילים על אניה לאיטליה ומשם בטרמפ על מטוס בריטי לצרפת הכבושה. את הטרמפ במטוס השיג בזכות האנגלית שבפיו ובזכות הידידות שנקשרה בינו לבין הטייס. היתה לו יכולת מופלאה ליצור קשרים עם כל אדם. כעבור שנתיים של נדודים ותלאות הגיע בשנת 1944 לפריס. שם פשט את המדים והחל בפעולתו למען יהודי צרפת.                                                                                                               בפריס היה עד מהרה לאיש המרכזי אליו פנו כל המוסדות לעזרה. ישראל הרץ מעין-שמר מספר: "...מעולם לא הצלחתי להשיב לעצמי על השאלה איך הצליח האיש לעשות כה הרבה בזמן כה קצר? כי הרי לא מצאת אז בפריס היהודית הפצועה פצעים אנושים והמנסה לקום על רגליה שום מוסד, שום חברה שלא ראתה בו את איש הפעולה המעשית המרכזי. הג'וינט, אירגון ניצולי מחנות ההסגר, הקהילה היהודית המתארגנת מחדש, קרן עזרה לנרדפים ע"י הנאצים, המשרד הישראלי, נציגות ההסתדרות ובעיקר תנועת "החלוץ" שהוקמה על ידו על כל אביזרי פעולותיה-כל אלה שאבו ממרצו, מדאגתו ומהתמסרותו שלא ידעה גבול. צנוע ובלתי אמצעי במגע עם מאות יהודים הפונים אליו בכל מיני נסיבות. חיים גילה סבלנות ללא גבול, הוא ידע להקשיב, להתרכז ולהבין, ובכל מצב היה מוכן לעזור. חיים היה חבר ואב רגיש ביותר. אם גם לא גילה זאת לאיש היה אחוז געגועים תמידיים למשפחתו ולקיבוצו ואך בקושי התגבר עליהם."                                                                                                                                                                              בשנת 1946 הצטרפו אליו לפריס אשתו נעמי ובנו שלמה. נוכחותם מלאה אותו אושר רב. הרצינות שהשתלטה עליו בימיו הראשונים בפריס נעלמה והוא חזר להיות אותו החיים העליז והמתלוצץ.

כעבור שנה ב-1947  חזר עימם ארצה. תקופה קצרה אחר כך חלה במחלה ממארת. במרוצת השנים הבאות נולדו שתי בנותיו. עדנה בשנת 1949 ועליזה ב-1951.                                         ב - 22.2.1958 ביום הולדתו, נפטר והוא בדיוק בן  52.

 

קטגוריה: חברים

תגובות והערות

לא נכתבו תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב.

כתבו תגובה או הערה

Only registered users may post comments.

דירוג